שיחת ביאור:משנה שביעית פרק ט
תגובה אחרונה: לפני 4 שנים מאת Ahituvrs בנושא נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית
ספיחים
עריכהבביאור משנה א:
- "התלמוד, ובעקבותיו הרמב"ם, טען שהמשנה מיצגת גזירה שאוסרת לחלוטין אכילת ספיחים. גזירה כזאת לא נראית סבירה בהתחשב ברעב ששרר בשביעית בארץ, ואכן אינה נזכרת כלל במשנה."
הדברים אכן משכנעים, אולם אם כך קשה - מניין הגיעה גזירת הספיחים לתלמוד? --אראל סגל • שיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 06:28, 6 בינואר 2019 (IST)
- נראה שהשמועות על הגזירה נוצרו לאחר שהיא כבר לא נהגה למעשה, אם בגלל שהרמב"ם וחכמי הבבלי חיו בחו"ל, ואם בגלל שאפילו א"י כבר לא שמרו למעשה את השביעית.Ahituvrs (שיחה) 10:05, 6 בינואר 2019 (IST)
נוסח משנה ה
עריכהבמשנה ה:
- "רבן גמליאל אומר, כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית."
בנוסחים מסויימים המופיעים במשנה שביעית ט, נוספו כאן עוד שתי מילים: "והלכה כדבריו". אומנם נוסח זה אינו מסתבר, שכן בדרך-כלל לא כתוב במשנה כמי נפסקה הלכה. --אראל סגל • שיחה • ט"ו בשבט ה'תש"ף 08:00, 10 בפברואר 2020 (IST)
- ישנם מספר מקומות שבהם נמסר במשנה על דברי חכם "והלכה כדבריו", ואף על פי כן נאמר על כך בתלמוד כי "אין למדין הלכה מפי משנה".--נחום - שיחה 08:14, 10 בפברואר 2020 (IST)
זיתים ותמרים
עריכהבמשנה ג:
- "וכל הארצות - כאחת לזיתים ולתמרים".
מדוע דווקא זיתים ותמרים? האם זו תקנה מקלה של חז"ל, בגלל החשיבות הרבה של זיתים ותמרים למאכל אדם? --אראל סגל • שיחה • י"ח בשבט ה'תש"ף 06:25, 13 בפברואר 2020 (IST)
נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית
עריכהבמשנה ז:
- "מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית? - משתרד רביעה שניה:"
לא הבנתי, הרי במשנה ו נאמר בפירוש, שהמגבב עשבים יבשים, מותר לו לשמרם עד שתרד רביעה שניה, ואז הוא חייב לבערם מהבית! --אראל סגל • שיחה • י"ח בשבט ה'תש"ף 06:34, 13 בפברואר 2020 (IST)
- תודה על שתי ההערות האחרונות. הכנסתי פנימה. Ahituvrs (שיחה) 12:07, 13 בפברואר 2020 (IST)