שיחת ביאור:משנה ערובין פרק ח

גשם בשבת ורשות ה'

כתבת: כיצד מותר לקב"ה להוריד גשם בשבת? יש עוקה, שהרי הוא ברא את הים הגדול, ועוד, העולם הוא חצרו...

זה מענין הרעיון הזה, יש לך אפשרות להרחיב?-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת בחירה שלי (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.

השאלה מניחה שהקב"ה מחוייב לדיני ערובין. הנחה היא מחוייכת, שהרי הוא אינו מחוייב להם, אבל אפילו אם כן מצאתי לו היתר...Ahituvrs (שיחה) 11:09, 22 בינואר 2019 (IST)

זכור לי במעומעם שיש מקורות לרעיון הזה בספרי חסידות ואולי כבר בספר הזוהר.--נחום - שיחה 13:03, 22 בינואר 2019 (IST)

מכיכר בפונדיון מסאה בסלע

לא באמת הבנתי את פירושך.

הנה תוספת דברים משלי, וראה לאן (לא) הגעתי:

ר' יוחנן בן ברוקה ור' שמעון נותנים שיעור לעירוב:

ר' יוחנן בן ברוקה קובע אותה על פי סעודת העני שנקבעה במשנה הקודמת: חצי קב (600 גרם). אך הוא קובע גם את איכות הסעודה הזו.

- זו צריכה להילקח מתוך כיכר לחם העולה פונדיון (16 פרוטות. 1/12 מדינר שהוא רבע סלע).

כיכר כזו נעשית מארבעה סאים של קמח (סאה אחת היא שישה קבין). הנמכרים בסלע (סלע הוא 48 פונדיון, או 768 פרוטות).

אגב, 40 סאה הם אמבטיה לה נכנס אדם ראשו ורובו. ואם כן סאה הוא כשלושה ליטר. בשיעורי ההלכה הוא נקבע בין 7 ל14 ליטר תלוי את מי שואלים. הלאה...

אילו הסעודה לצורך העירוב היתה ניתנת בקמח, ר"י בן ברוקה רוצה לתת חצי קב לחם מתוך ארבעה סאים קמח שעולים סלע.

יחס חצי קב מתוך ארבעה סאים הוא כמו קב אחד לשמונה סאים. כל סאה 6 קבין, אז כמו קב ל 8x6=48 קבים.

בדיוק היחס בין פונדיון לסלע.

מתוך כל זה אני מבין אחת משתי אפשרויות. א. כוונתו ש:

הוא מבקש לקחת כיכר לחם (לחמניה) שמכינים אותה מחצי קב חיטה.

כיכר הלחם עולה פונדיון אחד. 48 פונדיון הם סלע.

בסלע קונים ארבעה סאים קמח.

ארבעה סאים קמח הם פי 48 מחצי קב קמח.

מסקנה:

א. הוא מבקש להניח עירוב של כיכר שעולה פונדיון.

יש בכיכר זו חצי קב. הקמח בשביל 48 כיכרות הוא 4 סאים (48 חצאי קב), ועולה סלע (48 פונדיון)

או שמא הוא מדבר על איכות כיכר הלחם, וזה רק מקרה שהמספר 48 נמצא פה גם ביחס הנפחים וגם ביחס המטבעות. כך:

הוא מבקש לקחת לחם מחצי קב קמח.

איכות הלחם צריכה להיות כזו שהכיכר נמכר בפונדיון,

ושהקמח ממנו הוכן היא באיכות כזו שארבעה סאים שלה נקנים בסלע אחד.

מסקנה:

ב. הוא מבקש להניח עירוב מתוך כיכר שאיכותו היא כזו שבשלמותה הככר עולה פונדיון.

והקמח הוא באיכות של סאה בדינר (רבע סלע).

?

-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • י"ג באלול ה'תשפ"ב • 13:03, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

יישר כוחך. לדעתי הפירוש הוא מה שסימנת א. כל טוב

Ahituvrs (שיחה) 22:19, 10 בספטמבר 2022 (IDT)

תודה על התשובה המהירה. אבל מה אם ההמשך?

שתי ידות לכיכר - שתי ידות של מה? של הכיכר?! (כך פירשת: שני שליש מן הכיכר)

משלש לקב - משלש מה לקב? פירשת: מתוך שליש קב (קמח, איי פריזיום).

הלשון לא נהירה. ולא תואמת לדברי ר"י בן ברוקה.

טוב. קראתי את רבי עובדיה מברטנורא והבנתי:

א. לא מדובר על קמח, אלא על חיטה, שממנו יכינו את הקמח.

ב. לפי ר"י בן ברוקא: כיכר בשוק משתמש בחצי קב חטים. כמו דרישת המשנה מסעודת עני.

ב1. ר' עובדיה מוסיף עוד שחנווני לוקח חצי מזה נשאר כיכר (שבמקורו בשוק עלה פונדיון) שיש בו עכשיו רובע הקב.

ב2. אבל לפי הפשט: הדרישה לפי ר"י בן ברוקא: כיכר יחיד ושלם של חצי קב חטים.

ד. לעומת ר"י, רבי שמעון אינו דן במחיר אלא בכמות החיטים בלבד, בשני שלבים:

ד1. רק שתי ידות לכיכר - שני שליש כיכר. ולא כיכר שלם.

ד2. ואיזה כיכר? לא נמדד הפעם בכסף אלא בנפח החיטה שממנו יכינו את הקמח. משלש כיכרות לקב.

שזה כיכר אחד מ1/3 קב חיטים. כל כיכר כבר יותר קטנה לעומת כיכר החצי-קב של ר"י.

ואפילו לא לוקחים את הכיכר היותר קטנה אלא רק 2/3 ממנה. כלומר 2/9 הקב נדרשים לעירוב.

עדכנתי, בקצרה... אולי אפשר עוד יותר בקצרה.-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • ט"ו באלול ה'תשפ"ב • 03:05, 11 בספטמבר 2022 (IDT)

ועוד טעות שלי: מדובר בכמות של שתי סעודות. אם כן סעודת העני והעירוב היא מחצית. רובע הקב, לרבי יוחנן בב"ר, ותשיעית הקב לרבי שמעון.-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • ט"ו באלול ה'תשפ"ב • 17:19, 11 בספטמבר 2022 (IDT)