שיחת ביאור:משנה מעשר שני פרק ג

מכירת קנקני יין מע"ש

במשניות יב-יג, לא ברור לי על מי בדיוק מדובר. האם הכוונה לאדם המוכר יין של מעשר-שני? והרי מכירה היא כמו פדיון ע"י אחר, ואסור לפדות מע"ש בירושלים. אולי הכוונה לחקלאי המוכר יין של מעשר-שני מחוץ לירושלים, על-מנת שהוא יעלה את המעות ויאכלן בירושלים. זה מותר כמו פדיון ע"י אחר.

לפי זה אכן המשניות הללו הן תמונת ראי של פרק א: שם מדובר על אדם המגיע לירושלים עם כסף מע"ש, וקונה יין כדי לשתותו שם.

--אראל סגל • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט 11:03, 17 בינואר 2019 (IST)

מעתיק מהערה למשנה יג: לשון ה"מכירה" במעשר שני צורמת, כי היא מנוגדת לדין שבתחילת המסכת, אבל הרי למעשה מכרו מעשר שני, בהערמה, כמו ששנינו בתחילת הפרק.

Ahituvrs (שיחה) 14:14, 17 בינואר 2019 (IST)

ואולי הכוונה כאן לאדם המוכר (=פודה) פירות מעשר שני שלו מחוץ לירושלים, על-מנת להעלות את המעות לירושלים? זה מותר גם בלי הערמה. --אראל סגל • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט 15:07, 18 בינואר 2019 (IST)

אם היה מדובר על פדיון מע"ש מחוץ לירושלים לא היה מקום לדבר על קדושת מע"ש שחלה על הקנקנים או לא. פדיון מפקיע את הקדושה.Ahituvrs (שיחה) 09:23, 20 בינואר 2019 (IST)

פירות בירושלים או במדינה, מעות בירושלים או במדינה

במשנה ג מדובר על אדם שיש לו מעות בירושלים, ולחברו יש פירות בירושלים, והוא רשאי "להעביר" את קדודשת המעשר השני מהמעות לפירות.

במשנה ד מדובר על אדם שיש לו "פירות בירושלים ומעות במדינה" או "מעות בירושלים, ופירות במדינה", וגם כאן הוא רשאי להעביר את קדושת מע"ש מהמעות לפירות.

מה הדין במקרה הרביעי - אדם שיש לו מעות (מע"ש) במדינה ופירות (חולין) במדינה - האם גם אז מותר לו להעביר את הקדושה מהמעות לפירות? --אראל סגל • שיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף 22:13, 11 בנובמבר 2019 (IST)

אם יש לו מעות חולין במדינה ופירות מע"ש במדינה - זה המקרה השכיח, וכמובן יכול ואף חייב לחלל את הפירות על המעות. אבל אם הפירות כבר חוללו והמעות קדושות - אין לו רשות לחזור ולחלל את המעות על פירות חולין מחוץ לירושלים, (ראה לעיל א, ה) אלא יעלה את המעות ויקנה בהם פירות בירושלים. Ahituvrs (שיחה) 22:33, 11 בנובמבר 2019 (IST)

מעניין. אם כך, המקרה של "מעות (מע"ש) בירושלים ופירות (חולין) במדינה" הוא חריג, כי הוא למעשה מאפשר לחלל את המעות על פירות חולין הנמצאים מחוץ לירושלים. אולי הקלו בזה כדי להקל על עולי הרגל הצריכים מעות. --אראל סגל • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תש"ף 08:12, 21 בנובמבר 2019 (IST)

נכון. אני מניח שאם המעות בירושלים בעל הפירות נמצא שם ולא יהיה לו קשה להביא את הפירות; אבל זה לא הכרחי - המשנה לא נכנסת לפרטים הללו.Ahituvrs (שיחה) 09:50, 21 בנובמבר 2019 (IST)

צבי שלקחו בכסף מעשר

במשנה יא:

צבי שלקחו בכסף מעשר...

לקחו חי, ושחטו, ונטמא - יפדה. רבי יוסי אומר: יקבר.

לקחו שחוט, ונטמא - הרי הוא כפירות [יפדה, רבי יהודה אומר: יקבר].

אם כך: בצבי שלקחו חי ושחטו ונטמא, ר' יוסי מחמיר יותר מר' יהודה; ובצבי שלקחו שחוט ונטמא, ר' יהודה מחמיר יותר מר' יוסי. מה ההגיון - מדוע כל אחד מהמקרים נחשב חמור יותר? --אראל סגל • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תש"ף 09:16, 22 בנובמבר 2019 (IST)

אם הצבי נטמא לפני שפשט את עורו הוא במצב חמור יותר מבשר שנטמא, ולכן מחייבים ר' יוסי - וכנראה גם ר' יהודה - לקברו. במקרה שקנה בשר ונטמא ר' יהודה עדיין מחייב לקבור אותו ואילו ר' יוסי מתיר לפדותו. לדעתי ר' יהודה מסכים עם ר' יוסי במקרה הראשון. Ahituvrs (שיחה) 19:37, 23 בנובמבר 2019 (IST)

אכן, זה מתקבל על הדעת. --אראל סגל • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תש"ף 12:51, 24 בנובמבר 2019 (IST)

במה דברים אמורים? במקום שדרכן למכור סתומות

במשנה יג:

"במה דברים אמורים? - במקום שדרכן למכור סתומות.

אבל במקום שדרכן למכור פתוחות - לא יצא קנקן לחולין."

ובביאור:

"המשנה חוזרת לדין הקנקן במשנה יב, שם הותנתה קדושת הקנקן בכך שסתם אותו - ומסייגת אותו למקרה שמקובל למכור יין בקנקנים סגורים. "

אבל לפי ביאור זה היה ראוי לסיים באותו ביטוי שנזכר במשנה יב קנה מעשר. --אראל סגל • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תש"ף 12:25, 22 בנובמבר 2019 (IST)

הדיון הוא על המצב של הקנקן אחרי המכירה. אם נהוג למכור רק יין, ואת הקנקן להחזיר - מוכר יין מע"ש מקבל בחזרה את הקנקן שנשאר קדוש בקדושת מע"ש. המינוח "לא קנה מעשר" אינו מספיק ברור כאן ולכן מדברים על הקנקן ספציפית.Ahituvrs (שיחה) 19:44, 23 בנובמבר 2019 (IST)

ועוד בסוף הביאור למשנה זו:

"לשון ה"מכירה" במעשר שני צורמת, כי היא מנוגדת לדין שבתחילת המסכת, אבל הרי למעשה מכרו מעשר שני, בהערמה, כמו ששנינו בתחילת הפרק. "

האם לא מדובר כאן במכירת יין חולין לקונה המשלם בכספי מעשר? --אראל סגל • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תש"ף 12:30, 22 בנובמבר 2019 (IST)

כמו שכתבתי לעיל, כאן מדובר על מכירת יין מע"ש לקונה המשלם בכספי חולין, ולא ההפך.Ahituvrs (שיחה) 19:44, 23 בנובמבר 2019 (IST)