שיחת ביאור:מעומד/הגות/ויכוחי דת/ויכוח ברצלונה

שאלה על קטע לא מובן

בקטע על תפילת המשיח על ישראל כתוב:

עוד הביא פול, היהודי המתנצר הגדה שאומרת על המשיח שהוא מתפלל על ישראל שימחול להם הקודש ברוך הוא (פענוח ראשי תיבות הוא שלי, משה)...
וקבל עליו ייסורין, אבל אמר לפניו:
"על מנת כן אני מקבל ייסורין! - שתחיית המתים תהיה בימי!!
ולא המתים בדורי בלבד - אלא כל המתים שמתו מאדם הראשון ועד הנה!
ולא המתים בלבד - אלא אפילו אותן שהשליכו בים ונטבעו,
או שאכלו אותם הזאבים והחיות!!

והנה ייסורין שקבל עליו משיח הוא הריגתו של ישו, שקבל עליו מדעת עצמו...

אמרתי:
אוי למי שאינו מתבייש! שֶׁכָּל זה לא עשה ישו. ולא החיה מתים שמאדם עד הנה, ולא עשה דבר מכל זה.

ועוד שתפילה זו מורה שהוא אדם ולא אל, ואין בידו להחיות.
אבל ייסורין הללו אינם אלא צערו שהוא מצטער על שהוא מתאחר מאוד ורואה עַמוֹ בגלות, ואין לאל ידו,
ורואה עובדים ללא אלוהים והכופרים בו ועושים משיח אחר נכבדים מעמו.

איך מנקדים את "מעמו"? איך לפסק את המשפט המודגש? ומה משמעותו?

-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 15:10, 8 ביוני 2021 (IDT)

הבהרת השאלה: לכאורה זה לא קטע תלמודי, אלא מתוך הברית החדשה. לא? אך התשובה נשמעת כאילו הרמב"ן מסביר את הכתוב בתלמוד. אם כן איפא איפה זה?

ואולי המשמעות היא שהרמב"ן מציג על מה היה "ראוי" המשיח לקונן, בכעין "בדיחה פנימית" תוך "הסברים" הוא למעשה מחרף ומגדף את הנוצרים: לפי זה היסורים האמורים הם יסורי המשיח המצטער על כמה דברים:

• על כך שנאלץ להתאחר,
• על כך שהוא רואה את היהודים עובדים אלילים ומאמינים ב"לא אלוהים" - הוא ישו.
• על כך שהיהודים "כופרים בו" כלומר לא מאמינים במשיח האמיתי. או לא מאמינים בקב"ה (אם מדובר בקינת הקב"ה)
• ואנשים נכבדים מהעם שלו (הכוונה לאנשים חשובים? לכמות גדולה של אנשים?) מחליפים את ההמתנה למשיח, באמונה ב"משיח האחר" - בישו.
• או שצריך לקרוא את זה: והמחליפים את המשיח האמיתי במשיח אחר (כלומר הנוצרים) נחשבים למכובדים יותר מאשר היהודים עצמם.

אבל אם כך, הרמב"ן מסביר את האגדה על ישו בברית החדשה כאילו זה פסוקים מתוך המקרא או אגדה מן התלמוד!! אתמהא! (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 15:40, 8 ביוני 2021 (IDT)

תשובה - ותודה

תודה לחברי חוקר התלמוד מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, אשר פתר את העניין בפשטות: אכן מדובר באגדה מן התלמוד, אשר פול הוא אשר קישר לַאָמוּר בברית החדשה, אגדה על יסורי המשיח וצערו אשר היתה מוכרת לרמבן. הרב שעוועל בספרו על הרמבן הביא את דברי רב הונא בשם רבי אחא בילקוט שמעוני על ישעיהו (רמז תע"ו) לפיו היסורים נחלקו לשלושה, חלקם לדור האבות, חלקם לדור המרה (לפי שעוועל: דור ההמרה והשמד), והשלישי למלך המשיח (ודורו?). עוד על צער ויסורי המשיח מופיע בתלמוד הבבלי לפרק חלק:

אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי:

שש השעורים האלה נתן לי (רות 3)

מאי שש השעורים - אילימא שש שעורים ממש? וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים? אלא שש סאין.

וכי דרכה של אשה ליטול שש סאין? אלא רמז לה שעתידין ששה בנים לצאת ממנה שמתברכין בשש ברכות.

ואלו הן: דוד ומשיח דניאל חנניה מישאל ועזריה.

דוד דכתיב...

...משיח דכתיב (ישעיהו 11): ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' וגו'

וכתיב: והריחו ביראת ה'.

אמר רבי אלכסנדרי מלמד שהטעינו מצות ויסורין - כריחיים...

אשר לעניין ונכבדים מעַמו - אכן מנוקד בפתח, ויש נוסח שמביא שעוועל: 'ומכבדין אותו' (את המשיח האחר, השקרי כלומר את ישו.)

-- (משתמש:פשוט [משה] ♫ שיחה) • כ"ח בסיוון ה'תשפ"א • 16:40, 8 ביוני 2021 (IDT)