וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אלה תולדות יעקב יוסף. כתיב: רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה'. רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר. וכמו שאמרו: בא חבקוק והעמידן על אחת: וצדיק באמונתו יחיה, כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה. וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב, שלא תהיה בבחינת ערב. ואמונה הוא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב: איש אמונות רב ברכות. ועל ידי הכפירות אזי הקלפות הם נוטלין חס ושלום ההשפעות והברכות, כי סביב רשעים יתהלכון, שהם הכפירות שמסבבין את הקדשה, דהינו האמונה. ועל כן כשמניחין חס ושלום הכפירות לכנס במח אזי נפגם האמונה חס ושלום ואזי הם נוטלין ההשפעות והברכות חס ושלום. ועקר הכפירות שבאין להאדם ומבלבלין את האמונה הם באים מגדלות, כי מי שיש בו גסות, הקדוש ברוך הוא אומר: אין אני והוא יכולין לדור. נמצא שעל ידי גדלות נסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו ואזי באין כפירות שזהו בחינת הסתלקות השם יתברך והסתרת פניו ממנו. וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלותו ורוממות השם יתברך, ובודאי לא יבוא לגדלות וכפירות. וזהו על ידי שבת, על ידי שמקבלין שבת בכבוד גדול ובקדשה כראוי. כי שבת הוא בחינת עין, שעל ידי זה זוכין לראות שפלותו ורוממות השם יתברך, כי שי"ן של שבת הוא תלת גונין דעינא, ובי"ת הוא בחינת בת עין. ועל ידי זה זוכין לראות שפלותו. עין במקום אחר שם מבאר יותר מזה (בסימן ע"ט בלקוטי מוהר"ן חלק ראשון). נמצא שעל ידי שמירת שבת נצולין מגדלות ואזי זוכין לאמונה כנזכר לעיל. וזהו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: כל השומר שבת כהלכתו אפלו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, כי על ידי שבת משברין ומבטלין הכפירות שהם עבודה זרה וזוכין לאמונה כנזכר לעיל. ועל ידי פגם אמונה, דהינו כפירות עבודה זרה, על ידי זה דינא שריא חס ושלום כי כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם, וזה בחינת אלקים פגימת הלבנה. כי אלקים בחינת לבנה כמו שכתוב: שמש ומגן ה' אלקים. והנה אמרו רבותינו זכרונם לברכה: בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא. כי נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת, ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א. וזהו מחמת פגימת הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל. על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה. (פרוש, כי הקריאה והכתיבה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלקים בחינת חמה ולבנה. בחינת שמש ומגן ה' אלקים. ומחמת שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת לבנה כנ"ל, על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד כדי שלא תראה חמה פגימתה של לבנה. אבל לעתיד יתמלא פגימת הלבנה. ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד ויהיה הכתיבה והקריאה אחד בשם יו"ד ה"א כנזכר לעיל). נמצא שכל מה שהאדם זוכה לאמונה יתרה נתקרב ונתיחד יחוד יותר בחינת הוי"ה לשם אלקים ונכללים יחד כמו שיהיה לעתיד. ויעקב הוא בחינת שמש שהוא בחינת הוי"ה, ויצחק הוא בחינת אלקים בחינת לבנה. וזהו: וישב יעקב בארץ מגורי אביו, דהינו שנתישב ונתיחד בחינת יעקב בבחינת יצחק, בחינת ה' הוא האלקים, שנתיחד ה' עם אלקים, חמה ולבנה. (וזהו: בארץ כנען, לשון הכנעה ושפלות, כי זה זוכין על ידי שפלות שעל ידי זה זוכין לאמונה וכו' כנ"ל, נראה לי). וזהו: אלה תולדות יעקב יוסף. יוסף זה בחינת תוספת שבת כי על ידי שבת זוכין לשפלות. ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שעל ידי זה נתמלא פגימת הלבנה ונתיחד הוי"ה ה עם אלקים בחינת יעקב ויצחק כנזכר לעיל. וזהו: רגלי עמדה במישור, כשזוכין לאמונה ישרה בשלמות בלי שום ערבוב, גם במקהלים אברך ה', כי אז אוכל לברך ולהזכיר שם הוי"ה, כי אז יתמלא פגימת הלבנה ויהיה ה' אחד ושמו אחד. ויהיה הכתיבה והקריאה אחת ונזכה לברכו במקהלים בשם הוי"ה ברוך הוא בחינת במקהלים אברך ה', כנזכר לעיל. ועל ידי זה נמשך שפע טובה וברכה כנ"ל. וזהו בחינת נר חנכה, כי שמן הוא בחינת חכמה בחינת עינים כמו שכתוב: ותפקחנה עיני שניהם. ופרש רש"י על שם החכמה נאמר, ועל ידי עיני החכמה זוכין לראות שפלותו, ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנ"ל. וזהו ששעור נר חנכה עד שתכלה רגל מן השוק (ל*), רגל זה בחינת אמונה כנ"ל וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר האמונה שהוא בחינת רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחינת כפירות, כי על ידי בחינת שמן של נר חנכה בחינת שכל זוכה לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנזכר לעיל: