שיחות הר"ן/רס
פעם אחת דבר עמי והפליג במעלת ההשתוקקות והכסופין והגעגועים לדברים שבקדשה אף על פי שאינו זוכה לעשותם, אף על פי כן ההשתוקקות והגעגועים בעצמן טובים מאד וכו', וכמבאר בדברינו כמה פעמים. ואז הביא ראיה לזה מהדין המבאר בשלחן ערוך ארח חיים סימן ס"ב, שמי שהוא במקום שאינו נקי ואינו יכול לקרות קריאת שמע יהרהר בלבו. ופרשו שם שהפרוש הוא שיהרהר בלבו שהוא צריך לקרות קריאת שמע ואינו יכול ויצטער על זה והוא מקבל שכר על זה עין שם. נמצא שההשתוקקות והגעגועים שמצטערים לעשות המצוה אף על פי שאינם יכולים לגמרה הם גם כן יקרים מאד ומקבלים שכר עליהם:
מה שמצאתי מכתבי יד איש ולא נכתב כסדר
וכתקונו, ומה שהוצאתי משם העתקתי, וזהו: