שולחן ערוך יורה דעה שצג ב

אבל שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו ואפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה:

הגה: מיהו המיקל לצאת בלילה מפני הצורך לא הפסיד (ת"ה סימן ר"צ) והא דאסור לצאת חוץ לביתו היינו דוקא לטייל או למשא ומתן וכדומה אבל אם שלח מושל אחריו (מרדכי ה"א) או שצריך לילך בדרך או לשאר דברים הצריכים לו הרבה כגון דבר האבד מותר לו לצאת (תוס' סוף מ"ק) וכן נוהגין ודין נעילת סנדליו עיין לעיל סימן שפ"ב:

שניה יוצא ואינו יושב במקומו ואינו מדבר שלישי' יושב במקומו ואינו מדבר:

הגה: ואם רוצה שלא לישב במקומו בשבוע שלישית ולדבר הרשות בידו (הגמ"יי) ועכשיו נוהגין שאין יושבין במקומם כל שלשים ועל אביו ואמו כל י"ב חדש ואין למנהג זה עיקר מכל מקום אין לשנות מן המנהג כי כל מקום לפי מנהגו:

רביעית הרי הוא כשאר כל אדם אפילו לא שלמו שלשה שבועות כגון שמת באמצע שבוע מיד כשכלה אותו שבוע ושנים שאחריו חשוב שבוע הבא רביעית:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) אפילו לשמוע כו'. אף על גב דאבל חייב בכל המצות היינו במצות עשה שבגופו כגון ציצית ותפילין או למול את בנו אבל לילך לחופה או למילה לשמוע הברכות בשביל גמילות חסד אין לו לצאת מפתח ביתו. תשובת הרא"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}