שולחן ערוך יורה דעה שס א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם פגעו מת וכלה זה בזה -- מעבירין המת מלפני הכלה. וכן אם אין בעיר כדי לזה ולזה -- מקדימין ומכניסין הכלה לחופה ואחר כך קוברים המת.

אבל אחר שנכנסה לחופה ויש לפניו לנחם אבל ולשמח חתן -- תנחומי האבל קודם. וכן הבראת האבל קודם למשתה של חתן.     במה דברים אמורים? שיש בידו ספוק כדי שניהם. אבל אם אין בידו כדי שניהם -- משתה החתן קודם.

(חתן ואבל בבית הכנסת -- יוצא החתן עם שושביניו תחילה ואחר כך האבל והמנחמים. וכן הקרואים שלהם אוכלים עם החתן כשירצו ולא עם האבל) (ב"י בשם הגהות מיימוני פ"ד).

המת והמילה -- מילה קודמת. ואם הוא מת מצוה -- מת מצוה קודם.

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(א) מעבירין את המת מלפני הכלה. להכניסה לחופה דלעולם מצות החיים קודמת למצות המתים ועיקר מצות הכלה להכניסה לחופה משום לא תוהו בראה וגו':

(ב) וכן הבראת האבל קודם כו'. מפני שהחתן אוכל משלו ומאכיל אחרים והאבל אינו אוכל עד שיאכילוהו אחרים:

(ג) מת מצוה קודם כו'. אכל הסימן קאי שמת מצוה קודם לכל דבר שבתורה כדלקמן ר"ס שע"ד ועיין באו"ח ס"ס תרפ"ז:
 

ט"ז - טורי זהב

מת מצוה קודם. בטור סיים שהרי הוא דוחה תלמוד תורה ומקרא מגילה כו' והוא בגמ' הביאו הרא"ש פ"ב דכתובות וכ' שם אע"ג דגם מת שאינו מצוה נמי דוחה ת"ת כמ"ש סי' שס"א מ"מ נקט מת מצוה משום שאר דברים שאמר שם בגמרא והטור נגרר אחר לשון הגמרא. ומת מצוה אמרינן בפ' האשה רבה דהיינו כל שקורא ואין אחרים עונין ופירשו התוספות בנזיר דף מ"ג כלומר שאם המת יכול לקרות יש לו עונין קרובים אין זה מת מצוה ועיין לקמן סימן שע"ד סעיף ג' שכתוב בענין אחר:
 

באר היטב

(א) הכלה: להכניסה לחופה דלעולם מצות החיים קודמת למצות המתים ועיקר מצות הכלה להכניסה לחופה משום לא תוהו בראה וגו' עד כאן לשון הש"ך.

(ב) קודם: מפני שהחתן אוכל משלו ומאכיל לאחרים והאבל אינו אוכל עד שיאכילוהו אחרים. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש