שולחן ערוך יורה דעה שמה ד

מנודה שמת -- דינו כמאבד עצמו לדעת; אין קורעין ולא חולצין ולא מספידין עליו ומניחין אבן על ארונו. והני מילי באפקירותא כשעובר על דברי תורה. אבל בממונא, כיון שמת, פטור מגזירתם ואין מניחים אבן על ארונו ומספידין אותו כראוי.