שולחן ערוך יורה דעה שיט א
שולחן ערוך יורה דעה · שיט · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
מבכרת המקשה לילד יכול לחתוך אותו אבר אבר ומשליך לכלבים (ומרובו ואילך צריך קבורה) (ב"י בשם התוס') והבא אחריו בכור (וי"א שאינו בכור) (טור בשם הרא"ש) יצא רובו ה"ז יקבר ונפטרה מהבכורה ואם חתך אבר והניח אבר והניחו עד שהשלים רובו הרי כל האברים צריכין קבורה ונפטרה מהבכורה כיון שיצא רובו בין שלם בין מחותך [והרי הוא לפנינו] נתקדש למפרע: (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(א) יכול לחתוך כו'. שכל שלא יצא רובו לא הוקדש וע"ל ס"ס שי"ג:
(ב) ומרובו ואילך כו'. כלומר אף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אחר כך מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכן מבואר בתוס':
(ג) והבא אחריו בכור. דכיון דלא חשיב כילוד א"כ אינו חשוב פטר רחם והבא אחריו בכור:
(ד) וי"א כו'. דאע"ג דלא חשוב כילוד מ"מ חשוב פטר רחם:
(ה) ונפטרה מהבכורה. כלומר הבא אחריו:
(ו) וי"א דאינו כו'. והלכך אפילו במחתך אבר אבר והניחו עד שהשלים רובו משליך לכלבים מה שיצא עד רובו ומרוב ואילך צריך קבורה:
באר היטב
(א) ומרובו: פי' הש"ך דאף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אח"כ מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכ"מ בתוס' עכ"ל.
(ב) למפרע: ומה שמחתך קודם שיצא הרוב השליך לכלבים ומרוב ואילך צריך קבורה. ש"ך.