שולחן ערוך יורה דעה שיג ו

בכור שאחזו דם -- יקיז ובלבד שלא יתכוין לעשות מום. ואם נעשה בו מום בהקזה זו הרי זה נשחט עליו.

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

מום בהקזה זו. זהו כר' שמעון אבל הרא"ש והתוס' פסקו כרבנן דסבירא להו באם הוא שהקזה מצילתה מן המיתה ממילא אף קודם ההקזה חשיבה כבעלת מום והיינו מום עובר כיון שיש לה רפואה ומ"מ מהני האי מום עובר שיכול להקיזה ולהטיל עליה אפי' מום קבוע אפי' מדרבנן משום פסידא ולאחר המום שנעשה ע"י ההקזה אע"פ שהוא קבוע אין שוחטין עליו גזירה שמא לפעמים תוכל להתרפאות בהקזה במקום שאין עושה מום אלא צריך כאן מום קבוע אחר כדי לשחוט עליו ור"ש לא ס"ל גזירה זאת:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}