שולחן ערוך יורה דעה שיג ד

היה הבכור רודפו ובעט בו ועל ידי כן עשה בו מום מותר לשחטו עליו ואפי' בעט בו לאחר שניצל ממנו:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ז) ואפי' כו'. לא אמרינן כדי להתירו נתכוין להטיל בו מום אלא אמרינן צעריה הוא דקא מדכר. ש"ס:

ט"ז - טורי זהב

ואפי' בעט בו לאחר שניצל ממנו. דצעריה הוא דקא מדכר וכוונתו להנקם לחוד וזה דעת הרמב"ם ובהרא"ש כ"כ בשם רמב"ן והוא ט"ס וצ"ל רמב"ם ובזה ניחא קושיית ב"י על הטור ודעתו למחוק בטור כל דעת הרמב"ם אלא תחלה:

באר היטב

עריכה

(ו) שניצל: ולא אמרי' כדי להתירו נתכוין להטיל בו מום אלא אמרי' צעריה הוא דקמדכר. ש"ס.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}