שולחן ערוך יורה דעה שיג ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

היה הבכור רודפו ובעט בו ועל ידי כן עשה בו מום מותר לשחטו עליו ואפי' בעט בו לאחר שניצל ממנו:

מפרשים

 

(ז) ואפי' כו'. לא אמרינן כדי להתירו נתכוין להטיל בו מום אלא אמרינן צעריה הוא דקא מדכר. ש"ס:
 

ואפי' בעט בו לאחר שניצל ממנו. דצעריה הוא דקא מדכר וכוונתו להנקם לחוד וזה דעת הרמב"ם ובהרא"ש כ"כ בשם רמב"ן והוא ט"ס וצ"ל רמב"ם ובזה ניחא קושיית ב"י על הטור ודעתו למחוק בטור כל דעת הרמב"ם אלא תחלה:
 

(ו) שניצל:    ולא אמרי' כדי להתירו נתכוין להטיל בו מום אלא אמרי' צעריה הוא דקמדכר. ש"ס.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש