שולחן ערוך יורה דעה שו ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם הכהן מסרב מלקבלו מפני שיש בו טורח גדול בזמן הזה להטפל בו עד שיפול בו מום אינו רשאי מפני שנראה כמבזה מתנות כהונה:

הגה: ואפי' ספק בכור צריך הכהן לקבלו מיד ישראל הנותן לו (פסקי מהרא"י סימן קס"ז ומהרי"ל סי' ר"ד) ודוקא בספק שבא מעצמו אבל במקום שפשע הישראל כגון שקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים או שהיה יכול למכור הבכור לעובד כוכבים קודם שנולד ולא עשה אין הכהן צריך לקבלו (שם) ואפי' במקום שצריך לקבל אסור לישראל ליתן לו להקניטו או לנקום ממנו (ג"ז שם בשם מוהר"ם):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ב) צריך הכהן לקבלו כו'. היינו שעושה הכהן איסור אם אינו מקבלו אבל מ"מ לא כייפינן ליה כדכתב הא"ז ומ"ש הא"ז במס' יו"ט דמשמע מפירוש רש"י דכייפינן ליה ההיא איירי כשרוצה לקבלו לאחר זמן וכן הוא בפסקי מהרא"י סי' קס"ז מתשובת הלוי והיא תשובת מהרי"ל בסימן ר"ד וכן הוא בהגהת מרדכי פרק האשה רבה ובחולבת א"צ הכהן לקבלה דאע"ג דקי"ל לחומרא מ"מ יכול הכהן לומר לנותן זיל אייתי ראיה דבכור הוא ואטפל בו כו' ע"ש וצריך לומר לדברי מהרי"ל דהתם קאמר שאין כופין אותו:

(ג) אבל במקום כו' כגון שקנה פרה כו'. אין זה מדוקדק וז"ל ד"מ ופסק מהרי"ו סי' כ"ז (צ"ל קכ"ז) דאפי' ספק בכור צריך לקבל ודוקא מישראל אבל כהן עני שיש לו בכור ונותנו לכהן עשיר א"צ לקבלו אבל אם הישראל פשע שלא מכרו לעובד כוכבים קודם שנולד נראה דא"צ לקבלו כו' וכ' מהרא"י בפסקיו סי' קס"ח דהא דכתב מהר"מ דצריך לקבלו בספק בכור דוקא שנולד הספק מעצמו אבל הקונה מעובד כוכבים פרה חולבת א"צ לקבלו ע"כ עכ"ל ד"מ וע"כ ערבב הרב בכאן הדברים אבל באמת לא ידעתי מה פשיעה שייך בקונה פרה חולבת אם לא היה יכול למכור הבכור וגם אם פשע מאי איריא ספק בכור אפי' ודאי בכור א"צ לקבלו כדמשמע בתשובת מהרי"ו סימן קכ"ז ומ"ש מהרא"י בפסקיו סי' קס"ח בקונה פרה חולבת דא"צ לקבלו היינו מטעמ' שכתב וז"ל דמהר"מ לא איירי בספק דתליא בפלוגתא דרבוותא אלא בספק שנולד מעצמו כדאשכחן כמה ספיקות במס' בכורות אבל כה"ג דאיכא כמה ספיקות דפלוגתא דרבוותא (ר"ל אי חלב פוטר בבכורה כדלקמן סי' שי"ו ס"ג) אס אנו הולכין להחמיר משום איסור כרת כדי לצאת ידי כולן לא ניזול כולי האי להחמיר בשביל מתנות כהונה עכ"ל ולא ידעתי ליישב דברי הרב אם לא שנגיה בדבריו ודוקא בספק שבא מעצמו אבל בספק שבא בפלוגתא דרבוותא כגון שקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים או שפשע הישראל שהיה יכול למכור הבכור לעובד כוכבים קודם שנולד כו' והעט"ז העתיק דברי הרב ולא חלי ולא הרגיש ומ"מ צ"ע לדינא במה שחלק מהרא"י בין ספק שמעצמו לספק דפלוגתא דרבוותא דמתשובת הלוי שהביא שם והוא בתשובת מהרי"ל סימן ר"ד לא משמע הכי דבקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים כתב דצריך הכהן לקבלה ולמד מספק בכור דמהר"מ אע"ג שהביא שם סברות הפוסקים אי חלב פוטר בבכורה או לא ואפשר כיון דמהרא"י ראה תשובת מהרי"ל הנ"ל ואפ"ה לא פסק כן כוותיה נקטינן דבתראה הוא וגם נראה דמהרא"י שם לא הקיל מטעם זה לבד דדוחק לחלק בין ספק דמעצמו לספק דתליא בפלוגתא דרבוותא אם לא שנחמר דמהרא"י סובר דבספק בכור כייפינן ליה לכהן ואשמעינן דבספק דתליא בפלוגתא דרבוותא לא כייפינן ליה דמצי למימר קים לי כהמתירים וזה דוחק דנימא דמהרא"י פליג אתשובת מהרי"ל דלעיל דכתב דלא כייפינן ליה אפי' בספק בכור ועוד דמשמע דבפלוגתא דרבוותא קאמר דא"צ לקבלו כלל אפי' אי לא כייפינן ליה ואין איסור בדבר במה שאינו מקבלו אלא נראה משום דהתם בעובדא דמהרא"י היו כמה ספיקות בפלוגתא דרבוותא שמכר לעובד כוכבים בכסף דהוי מכירה ליש פוסקים כדלקמן סי' ש"ך סעיף ו' וכן בהיתה חולבת דפוטר בבכור ליש פוסקים לכך היקל בדבר אבל בספק אחד דפלוגתא דרבוותא לבד אין להקל אם לא שמדינא נראה עיקר כמאן דמיקל אלא שמחמירים דבכה"ג אפשר דאין הכהן צריך לקבלו. כנ"ל:

(ד) להקניטו או כו'. ואם נראה שעושה כן א"צ הכהן לקבלו. מהרי"ו שם מתשובת מהר"מ:


ט"ז

ואפי' ספק בכור כו'. איסורא איכא אבל אין כופין אותו. כן כתב מהרא"י שם:

באר היטב

(ב) לקבלו:    היינו שהכהן עושה איסור אם אינו מקבלו אבל מ"מ לא כייפינן ליה דיכול הכהן לומר לנותן אייתי ראיה דבכור הוא ואטפל בו. ש"ך.

(ג) להקניטו:    ואם נראה שעושה כן א"צ הכהן לקבלו מהרי"ו וכ' הש"ך דלא ידע ליישב דברי הרב אם לא שנגיה בדבריו וכצ"ל ודוקא בספק שבא מעצמו אבל בספק שבא בפלוגתא דרבוותא כגון שקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים או שפשע הישראל שהיה יכול למכור הבכור וכו' ומ"מ צ"ע לדינא במה שחילק בין ספק מעצמו לספק פלוגתא דרבוותא דבתשובת מהרי"ל לא משמע הכי דבקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים כתב דצריך הכהן לקבלה ולמד מספק בכור אע"ג שהביא שם סברת הפוסקים אי חלב פוטר בבכורה או לאו אלא נראה דצ"ל משום דהתם היו כמה ספיקות בפלוגתא דרבוותא שמכר לעובד כוכבים בכסף דהוי מכירה ליש פוסקים כדלקמן סי' ש"כ ס"ו וכן בהיתה חולבת דפטור בבכור ליש פוסקים לכך היקל בדבר אבל בספק א' דפלוגתא דרבוותא לבד אין להקל אם לא שמדינא נראה עיקר כמאן דמיקל אלא שמחמירין דבכה"ג אפשר דאין הכהן צריך לקבלו גם פסק מהרי"ו דאם כהן עני יש לו בכור ונותנו לכהן עשיר א"צ לקבלו עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש