שולחן ערוך יורה דעה רצו ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הרואה כלאים בכרם חבירו וקיימן הרי זה הרואה אסור בהנייתן וכל אדם מותרים בהם ואלו קיימן בעל הכרם היה מקדיש אותם לכל אדם כמו שביארנו:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

הרואה כלאים כו'. כתב הראב"ד בירושלמי אמרו בפועל שנו ב"ה שהוא עסוק במלאכתו עשאוהו כפועל עכ"ל. פירש בכ"מ דפועל העוסק במלאכה קאמר וכן ב"ה העוסק במלאכתו שוים לאיסור כשאומר כשאחזור אלקטנו והוסיף בק' ק' כמ"ש בסעיף ט"ז דאם אמר כשאגיע לו אלקטנו אין איסור ואח"כ אמר דב"ה דינו כפועל אם עוסק במלאכתו אם אמר כשאגיע לו אלקטנו דמותר דמ"ש כאן פועל פירושו עוסק בין שהוא ב"ה בין שהוא אחר ולא אמרו לשון פועל אלא להשמיענו דאפי' מי שאינו שלו אם נתייאש ממנו אסור לו ע"כ וק"ל על פירושו דא"כ הא דנקט ירושל' דעשאו ב"ה כפועל הוה לרבות' דמותר באומר לכשאגיע אלקטנו ודבר זה הוא משנה מפורשת בפ"ה דכלאים ונ"ל דהך פועל היינו אפילו אינו עוסק במלאכתו מ"מ יש לו שייכות לילך בכרם ע"כ יכול לילך שם לעקור הכלאים וכיון שלא עשה כן אסור לו מטעם קנס ולא לאחרים ואח"כ אמר דב"ה בשעה שהוא עוסק במלאכתו וטרוד בה הוה דינו כמו פועל שאינו אוסר לאחרים כשאומר לכשאחזור אלקוט אבל בשעה שאין עוסק ואינו טרוד אסור גם לאחרים ומ"מ יש חילוק בין לכשאגיע או לכשאחזור כמ"ש סעיף ט"ז ובירושל' שם מסיים הך חילוק דבין פועל לב"ה לענין אוסר לאחרים ונראה הסיפא הוא פירושא לרישא לפרש למאי עשאוהו כפועל כנ"ל ועכ"פ משמע דאחד הרואה בכרם חבירו אין בו שום קנס לפי הירושלמי ונ"ל דה"ה אחר כל שיש לו רשות לילך לכרם חבירו ואין מקפיד עליו הוה כפועל וזהו שלא הזכיר הרמב"ם כאן את הירושלמי דכללו במ"ש הרואה כו' וקיימו כו' דמשמע דמיירי מי שיש בידו לעקור או לקיימו וכדפרישית והכ"מ נדחק ליישב דעת הרמב"ם לפי פירושו ולמ"ש ניחא:
 

באר היטב

(א) הרואה:    כתב הט"ז דהטעם הוא משום קנס והיינו כשיש לו רשות לילך לכרם חבירו ואין מקפיד עליו דאז הוי כפועל ומשמע דאיירי ג"כ במי שיש בידו לעקור או לקיימו עכ"ל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש