באר היטב על יורה דעה רצו

סעיף העריכה


(א) הרואה:    כתב הט"ז דהטעם הוא משום קנס והיינו כשיש לו רשות לילך לכרם חבירו ואין מקפיד עליו דאז הוי כפועל ומשמע דאיירי ג"כ במי שיש בידו לעקור או לקיימו עכ"ל.

סעיף יבעריכה


(ב) הקור:    כלומר שלא יבשה לגמרי וכ"פ הרמב"ם בפירוש המשנה.

סעיף ידעריכה


(ג) בערב:    פי' שם מדינה.

סעיף יטעריכה


(ד) מרובעות:    כ' הט"ז דאלו מרובעות יש גפנים בזויות הריבוע נוסף על העיגול והם יותר על שיעור ט"ז מן הירק שזרע בכרם שהוא מלא גפנים ואנן קי"ל שאין האיסור מתפשט אלא עד ט"ז אמה מן המקום שזרע שם הירק עכ"ל.

סעיף מגעריכה


(ה) מחול.:    (ר"ל שדרך הבעלים למחול ולעזוב אותו בלא גפנים) כ' הט"ז הטעם בזה דבעינן י"ב אמה לפי שד' אמות שייכים לעבודת הכרם וד' אמות שאצל הכרם שייכים לכותל שמניחים שם כדי לילך שם ולהחזיק הכותל ע"י הליכה ע"כ צריך שיהיה נשאר ד' אמות מקום חשוב לזרע והא דלא בעינן ח' אמות בנתיים כדלעיל לפי שאין כאן גפנים רק מצד אחד עכ"ל.

סעיף נבעריכה


(ו) שומירה:    הוא מקום גבוה שעומד שם הצופה לשמור הכרם. ט"ז.

סעיף סטעריכה


(ז) אמר:    כתב הט"ז דהוא הדין לכתחילה מותר לומר כן דהא מדרבנן נינהו בחוץ לארץ ולא דמי לסירוס דאסור לעשות ע"י עובד כוכבים כמ"ש באבן העזר סימן כ' דהתם איסור דאורייתא הוא וע"ל בסימן רצ"ז סעיף ב'[1].

  1. ^ ועיין בהגר"א שיש להחמיר בזה