שולחן ערוך יורה דעה רפד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שרטוט אם הוא כתב אשורית.   (ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצים או בזהב) (ב"י בשם ר' ירוחם נתיב ב')

ומיהו באגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות.

הגה: ואם שרטט שיטה העליונה -- שוב לא צריך (טור בשם ר"ת). ויש אומרים דאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורית שכותבין בו התורה (שם בשם רבינו ירוחם)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק כו'. כצ"ל:

(ב) ומיהו באגרת שלומים כו'. מיהו בירושלמי פ' בתרא דמגילה משמע קצת דאפי' בכהאי גוונא אסור. כן כתבו יש פוסקים:

(ג) ואם שרטט שטה העליונה. מותר לכתוב משם ואילך בלא שרטוט דמסתמא נכתבה שורה העליונה ביושר והוה כמו שרטוט למה שלמטה. כ"כ הרא"ש והטור:

(ד) שוב לא צריך. ובס"ת ממש צריך שרטוט בכולה כדלעיל סי' רע"א סעיף ה' וכ"כ בהגהת דרישה בשם מהרש"ל. תשלומי דיני ס"ת נתבארו בא"ח בהל' תפילין ע"כ קצרתי כאן בדיניהם:


ט"ז

אסור לכתוב שלש תיבות מפסוק כצ"ל. ומ"ש ואם שרטט שורה עליונה כו' בטור כתוב הא דאין כותבין בלא שרטוט היינו דוקא בשיטה עליונה אבל מכאן ואילך השיטה העליונה כמו שרטוט כי היכי דאמרינן גבי תפילין שאם שרטט בשיטה עליונה שוב אין צריך שרטוט לפי שסתם בני אדם יודעים לאמן ידן לכתוב על העליונה בלא שרטוט עכ"ל:
וכתוב בדרישה קשיא מאי אולמיה דתפילין מס"ת ועוד מאי הלכך אני אומר דקאמר הא הוא זה הדבר בעצמו שכתב ר"ת ונראה דר"ת אמר עיקר דבריו אתפילין כמ"ש התוספות וב"י מביאן ומ"ש רבינו כיון ששרטט כו' רצונו לומר ר"ת כתב כן גבי תפילין ואמר הרא"ש הלכך אני אומר כו' רצה לומר כמו שאמר ר"ת גבי תפילין שאין צריך שרטוט אלא שיטה עליונה ה"נ א"צ בס"ת כי היכי דאמרינן בתפילין ושם מוכח לומר כן מכח קושיא שהוכיח ר"ת מינה עכ"ל וחוץ מכבודו לא דק בהבנת דברים אלו דלא זו הדרך אלא הכוונה מבוארת דעל אגרת קאי דאין צריך שרטוט כשכותב שם פסוק אלא אם הוא בשיטה ראשונה אבל אם אין פסוק בשיטה ראשונה ממילא כותב שם בלא שרטוט וכשיכתוב בשיטה שאחריה פסוק אין צריך שם גם כן שרטוט כיון שהראשונה נכתבה בלא שרטוט בהיתר נעשה כאלו היה פסוק בראשונה והיה שם שרטוט לזה כתב כי היכי דגבי תפילין כו' אין צריכין שרטוט רק בעליונה הכי נמי כאן בלא שרטוט רק העליונה ועל זה נתן טעם לפי שסתם אדם יודע לאמן ידיו כו' פירוש כשאין פסוק בעליונה וכותב בלא שרטוט מכל מקום יודע לאמן ידיו ולכתוב שם ביושר זה נראה לי פשוט אלא דהפרישה הבין דהרא"ש כאן קאי אספר תורה ולמד מתפילין ונכנס לפרש במה שלא ניתן לכתוב וכמדומה שלא יצא אותו דבר מפי אותו צדיק אלא תלמיד טועה כתבו:

באר היטב

(א) צחות:    וכ' הש"ך מיהו בירושלמי פ' בתרא דמגלה משמע קצת דאפילו בכה"ג אסור (ודוקא בכתב אשורית) וכ"כ יש פוסקים.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש