שולחן ערוך יורה דעה רסו יד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת שזה ימול וזה יפרע* אלא המל הוא עצמו יפרע:

הגה: * ולא מצאתי ראיה לדבריו ואדרבה נראה לי דשרי דהא מילה דחיא שבת כמו עבודה במקדש שכמה כהנים היו עובדים ומחללים שבת דמאחר דשבת ניתן לדחות הרי הוא כחול לכל דבר וכן מצאתי בספר התרומה ישן כתוב בקלף שכתב בסוף הלכות שבת בהדיא דשרי אמנם מצאתי בקובץ שיש לאסור ועל כן טוב להחמיר לכתחלה אף על פי שמדינא נראה לי מה שכתבתי (ד"ע ודלא כב"י):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יח) ולא מצאתי כו'. בעט"ז האריך בזה וסיום דבריו אף כי לא מלאני לבי להתיר לכתחלה לשואלין הואיל והורה זקן הב"י והרב סיים שיש להחמיר לכתחלה מ"מ אין נ"ל למחות ביד הנוהגין היתר אפי' לכתחלה כו' ולחנם האריך שהרי גם הרב עצמו דחה כל דברי ב"י בד"מ ובתשובה סי' ע"ו ואדרבה האריך שם בראיות להתיר ע"ש אלא שחש לאותו קובץ שמצא שאולי היה ברור לו שאותו קובץ נתלה באיזה אילן גדול מיהו כבר פשט המנהג להתיר וכ"כ העט"ז והב"ח וגם הרב ב"י גופיה כתב בספר ב"ה על דברי עצמו וז"ל ובא"ח כתוב בשם בעה"ת שנים מוהלים בשבת אחד יכול לימול וא' יכול לעשות פריעה ואין שום חיוב בראשון על החבורה כיון שהשני גומר המצוה כדאמר רב פפא אנא עבדי פלגא דמצוה ואתון עבידו אידך פלגא ע"כ:

בספר ב"ה וז"ל כ' הרשב"ץ בתשובה על הא דתניא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת שפי' הרז"ה דטעמא משום שהוא דבר שא"א שלא יבא לידי חילול שבת ונראה כמתנה לחלל שבת דג' ימים קודם שבת מקרי שבת דמכאן יש ללמוד דאסור למול הגר ביום ה' כדי שלא יבא ג' למילה בשבת ויצטרך לחלל עליו השבת וכן תנוק שחלה ונתרפא ביום ה' בשבת ממתינן לו עד למחר עכ"ל ואין דבריו נראין דהא אמרינן בש"ס פ"ק דשבת (דף י"ט ע"א) אהא דאין מפליגין בספינה דהיינו דוקא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי והוא מוסכם מכל הפוסקים כמו שנתבאר בא"ח סימן רמ"ח והכא נמי אין לך מצוה גדולה מזו ועוד דע"כ הרשב"ץ ס"ל דהא דמחללין שבת בשלישי למילה היינו יום ג' דוקא ולא קודם לכן ולכן מתיר לימול ביום ו' אבל לפי מ"ש הרב המגיד פ"ב מהל' שבת בשם קצת מפרשים ובשם הרמב"ן והרשב"א שכ"ש ביום השני מחללין וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה והברטנורא ורש"י פ' ר' עקיבא א"כ נצטרך לומר דמילה שלא בזמנה שחל בה' בשבת נדחה עד לאחר השבת וזה אי אפשר דא"כ הא דתנן פ' ר"א דמילה קטן נימול לח' כו' ולי"ב לא פחות ולא יותר נולד בין השמשות וחל בשני י"ט של ראש השנה שלפני השבת נימול לי"ב הא משכחת לה אפי' ט"ו היכא דחל שני י"ט של ר"ה בג' וד' דה"ל י"ב בה' ואסור למולו בה' כיון דלא הוי בזמנו דידחהשבת וא"כ נדחה עד יום א' אלא ודאי דאפילו מילה שלא בזמנה שרי ביום ה' ואפילו הפוסקים דס"ל דיום ג' דוקא דוחה שבת אפשר דמודו בזה דמילה שלא בזמנה מותר ביום ה' וכדהוכחתי מדעת רוב הפוסקים וכן נראה עיקר:


ט"ז

יש להזהר שלא ימולו כו'. בבית יוסף יליף לה מהא דגרסינן פרק רבי אליעזר דמילה מהלקטין את המילה פירש"י בציצין המעכבין ואם לא הלקיט ענוש כרת ופרכינן כרת זו של מי הוא אמר רב כהנא אומן ענוש כרת שחילל שבת ולא עשה מצוה מתקיף לה רב פפא לימא להו אנא עבדי פלגא דמצוה אתון עבדי פלגא דמצוה פירש"י כלומר הואיל וכשהתחיל ברשות התחיל וחבורה שעשה ברשות עשה אמאי חייב נימא להו לכו אתם וסיימו המלאכה עכ"ל וכ' ב"י ויש לדקדק מדבריו דנהי דחיובא דכרת ליכא איסורא מיהא איכא כיון שלא גמר המצוה ולפי זה יש ליזהר שלא ימולו שני אומנים כו' ותמוהין דבריו דאם היה שום סברא לאיסור בזה מאי קשיא ליה לרב פפא דלמא ההיא סברא מועלת גם לחיוב כרת ומאן פלג ליה לחלק בזה ולהקשות אלא ברור דאין כאן אפי' איסור כלל ורש"י דנקט אמאי חייב לפי שבברייתא אמר חייב אמר גם המקשן אמאי חייב ולאו לדיוקא אתי ולומר דאיסורא איכא. וכבר נהגו בהרבה מקומות גדולות שמלין ב' מוהלין בשבת זה מל וזה פורע ובלבוש כתב לחלוק על הוראה זו והסכים שיש רמז איסור בדברי רש"י אלא שחילק בין דברי רש"י להוראה זו גם מו"ח חילק חילוק אחר אבל נלע"ד דמעולם לא נתכוין רש"י לומר שיש שם איסור וא"א לומר שיש איסור בדבר כנ"ל:

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש