הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רסו
סימן רסו עריכה
(סי' רס"ו סעיף ב') מילה דוחה יו"ט ושבת בזמנה אמר עד א' שנולד בשבת מלין אותו על פיו. ירושלמי (רפ"ב דר"ה ודפ"ג דיומא):
(ש"ע סעיף ג') נותן זה לעצמו. לשון הטור טורף זה לעצמו וזה לעצמו וע' בב"י ובב"ח:
(ש"ך ס"ק ו') והרשב"א דתדחה המילה. וההיא דס"ג דלועס בשיניו ונותן מיידי באתיידע לו כן אחר המילה כ"כ הר"ן לשיטה זו אבל הרשב"א בחידושיו שם כתב ושבות דלית ביה מעשה מלאכה גמורה לא דחינן המילה מחמת שבות דלאחר המילה:
(ש"ע סעיף ז') אדם שלא מל. ע' ת' חוות יאיר (סי' קנ"ח):
(שם סעיף ח') ואפי' יו"ט שני של גליות. לכאורה קשה הא הוי ס"ס ס' זמנו וס' שהוא יום חול והוי כמו ספק מוכן ביו"ט ב' דכ' המחבר (א"ח סימן תקל"ז ס"ד) דשרי ואפשר לומר דהתם הוי ס"ס בדרבנן אבל הכא הוי ס"ס בדאורייתא וכמ"ש בגליון המג"א (שם סק"ד) אמנם הא כל עיקר האוסרים שם ספק מוכן ביו"ט ב' משום דס"ל דס"ס בדבר שיש לו מתירין אסור והכא במצוה י"ל דל"ש דהוי דשיל"מ דראוי להקדים המצוה וע' בת' בשמים ראש (סי' פ"ח וסי' רנ"ג) דס"ל דמילה שלא בזמנה דוחה ליו"ט שני עי"ש א"כ עכ"פ ראוי לסמוך בזה בספק זמנו ביו"ט ב' דבזה לא מצינו חולק (אח"ז בא לידי באר היטב וכתוב שם בכת"י הגאב"ד בערלין מהור"צ זצ"ל שתמה על הש"ע והחליט בספק בן ח' או ט' מותר למולו בי"ט ב') וראיתי בת' תשב"ץ (ח"ג סי' רפ"ד) דכתב דספק מילה אינו דוחה יו"ט ב' אבל ראייתו שם דמתני' דקתני ב' ימים של ר"ה לאו דוקא דה"ה לדידן ב' ימים של גליות לא הבנתי דהא התם בנולד בה"ש של ע"ש ויו"ט הוא ביום ב' דיו"ט ודאי שלא בזמנה אבל בספק לא שמענו:
(ש"ך ס"ק ט') אחר המנהג. ע' בסדרי טהרה (סי' קצ"ד סקכ"ו):
(סעיף י"ב) מלין אותו בשבת. לכאורה גם בעובד כוכבים שהוליד מישראלית מלין אותו בשבת אולם למ"ש מהרש"א קדושין (דף ע"ה ע"ב) בתוספת שם דס"ל בעובד כוכבים שבא על ב"י דהולד עובד כוכבים וצריך גירות א"כ אין מלין אותו בשבת ועיין בס' עצי ארזים באה"ע (סימן ד' סק"ד):
(ש"ך ס"ק י"ח) וה"נ אין לך מצוה גדולה מזו. ע' א"ר (א"ח סימן רמ"ח) ובת' הראנ"ח (סי' ל"ט) וע' תפל"מ שמחלק דדוקא בחלה ונתרפא אבל בנולד בה"ש ולא היה אפשר למולו מקודם מחמת ספק מוהלים ביום ה':