שולחן ערוך יורה דעה רנא ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

היו לפניו עניים הרבה ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות את כולם --

  • מקדים הכהן ללוי
  • והלוי לישראל
  • והישראל לחלל
  • והחלל לשתוקי
  • והשתוקי לאסופי
  • והאסופי לממזר
  • והממזר לנתין
  • והנתין לגר
  • והגר לעבד משוחרר.

במה דברים אמורים בזמן שהם שוים בחכמה; אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ -- ממזר תלמיד חכם קודם. (ואפילו חכם לכסות ועם הארץ להחיות. ואשת חבר כחבר) (ב"י מהירושלמי). וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו. ואם היה אחד מהם רבו או אביו -- אע"פ שיש שם גדול מהם בחכמה -- רבו או אביו שהוא תלמיד חכם קודם לזה שהוא גדול ממנו.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(יג) והלוי לישראל כו'. עיין בא"ח סימן ר"א:

(יד) והשתוקי כו'. עיין בא"ע סי' ד' מהו שתוקי ואסופי וממזר:

(טו) וכהן גדול ע"ה כו'. וכתוב בספר באר שבע דף נ"ג ע"ג לאו דוקא ע"ה אלא שאינו שוה בחכמה לישראל וע"ל סי' רמ"ו ס"ק ט"ו:

(טז) ואפי' חכם לכסות כו'. נראה דהיינו מדינא אבל בזמן הזה שאין ת"ח אפילו לענין ליטרא דדהבא וכדלעיל סימן רמ"ג סעיף ז' כל שכן דאין לדחות פקוח נפש מפניו וה"ל כאיש לכסות ואשה להחיות או איפכא דאמרינן בירושלמי דאותו שלהחיות קודם:

(יז) או אביו שהוא תלמיד חכם כו'. כן הוא גם כן בטור והרמב"ם ספ"ח מהמ"ע ולא ידעתי מאין הוציאו זה שאביו צ"ל ת"ח ואדרבה מדתנן ס"פ אלו מציאות היה אביו ורבו עומדים בבית השבי פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו ואח"כ פודה את רבו וכן כתב הרמב"ם רפ"ח מהלכות תלמוד תורה והט"ו לעיל סי' רמ"ב סל"ד משמע דברישא מיירי כשאין אביו חכם ואפ"ה דווקא רבו קודם ממנו דאי לאו הכי אע"פ שהוא גדול מאביו אביו קודם וכ"מ ברמב"ם שם ובבית יוסף ובדברי הרב שדוקא רבו מובהק הא לאו הכי אפילו אביו אינו חכם כלל אביו קודם וכן בדין דכיון שאינו רבו למה יקדים לאביו שהוא מן התורה ונראה דמה שכתב כאן אביו שהוא תלמיד חכם היינו לומר דבכהאי גוונא קודם אפילו לרבו שגדול בחכמה מאביו דלענין פדיון נפשות לא בעינן שיהיה שקול כרבו כדלעיל סי' רמ"ב:


ט"ז

באר היטב

(ח) וכ"ג:    ובס' באר שבע כתב דלאו דוקא כ"ג ע"ה אלא שאינו שוה בחכמה לישראל ע"ל סימן רמ"ו.

(ט) לכסות:    כ' הש"ך נראה דהיינו דוקא מדינא אבל בזה"ז שאין ת"ח אפילו לענין ליטרא דדהבא כ"ש דאין לדחות פקוח נפש מפניו ואותו דלהחיות קודם.

(י) שהוא:    כ' הש"ך ולא ידעתי מנ"ל שאביו צ"ל ת"ח דאדרבה משמע מהש"ס דדוקא רבו קודם מאביו כשאינו ת"ח אבל לאחר שאינו רבו אע"פ שהוא גדול מאביו אפ"ה אביו קודם ונראה דמ"ש כאן אביו שהוא ת"ח היינו לומר דבכה"ג קודם אפי' לרבו שגדול בחכמה מאביו דלענין פדיון נפשות לא בעינן שיהא שקול כרבו כדלעיל סימן רמ"ב.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש