שולחן ערוך יורה דעה רלח יד
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלח · יד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
"שבועה שאוכל[1] ככר זו" -- מקצתה נמי במשמע, שנשבע על כל כזית וכזית ממנה שיאכלנה. לפיכך נשרף מקצתה חייב לאכול המותר שהרי יוצא בו ידי שבועתו שנשבע על כל כזית וכזית ממנה שיאכלנה. ומיהו כשהיא לפנינו צריך לאכול כולה.
מפרשים
(יח) מקצתה כו'. לשון הרא"ש סוף פ"ג דשבועות אמר רבא שבועה שלא אוכל ככר זה כיון שאכל ממנה כזית חייב שלא אוכלנה אינו חייב עד שיאכל את כולה הלכך כיון שאכל ממנה כזית חייב דמקצתה נמי במשמעות השבועה ומיהו כולה נמי בכלל השבועה הוא ואכל אכילה ואכילה דידיה נשבע דה"ק שבועה שלא אוכל שום אכילה ממנה וכן הדין באומר שבועה שאוכל ככר זה מקצתה נמי במשמע וחייב לאכול את כולה ואם נשרף מקצתה חייב לאכול את השאר כדי לקיים שבועתו עד כאן לשונו וכ"כ הר"ן ובזה א"ש דל"ק מ"ש התוס' ספ"ג דשבועות דף כ"ט ע"ב תימה דשניהם שבועות בטוי הם דשבועה שאוכל היינו כזית כמו שבועה שלא אוכל דלעיל (סעיף י') ושלא אוכלנה היינו שלא אוכלנה כולה ושמא יש לחלק בין אוכל ולא אוכל עכ"ל דודאי אין לחלק בין אוכל לשלא אוכל אלא דאוכל משמע נמי כולה וזה דעת הט"ו בסעיף י' וט"ז ודלא כהגה' דרישה שהכניס דברי התוס' בדברי הטור:
שבועה שאוכל ככר זה. כצ"ל:
פירושים נוספים
- ^ כאן הגהתי. ובדפוס כתוב "שבועה שלא אוכל" וטעות הוא כמ"ש הט"ז שם -- ויקיעורך