שולחן ערוך יורה דעה רלח ד
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רלח · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אמר "שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות", ואכל -- אינו חייב משום שבועה, שהרי מושבע ועומד מהר סיני הוא.
ואם אמר "שבועה שלא אוכל כל שהוא מנבלות וטריפות", ואכל פחות מכזית -- חייב על השבועה שהרי אינו מושבע מהר סיני על חצי שיעור. וכן אם אמר שבועה "שאוכל פחות מכזית נבילה וטריפה" -- חייב על השבועה. (רמב"ם פ"ה מה"ש דין ח').
מפרשים
(ה) אינו חייב. נראה דנ"מ אף האידנא לענין חולה שמותר להאכילו נבלה שא"צ להתיר שבועתו מיהו היינו בנשבע כשהוא בריא שהיה אז אסור בנבלות וטריפות אבל נשבע כשהוא חולה כיון שאז מותר לו לאכול אם כך חלה השבועה ויש להתיר לו מיהו י"ל דאף בכה"ג לא חיילה השבועה כיון דמותר לו לאכול משום פקוח נפש אם כן השבועה נמי לא חלה דנשבע ועומד מהר סיני על המצוה דפקוח נפש והוא נשבע לבטל מצוה זו ונראה דיש להחמיר ולהתיר לו:
(ו) וכן אם אמר שבועה שאוכל פחות מכזית כו'. ודעת הרשב"א בתשו' סי' תרי"ו דאין השבועה חלה על חצי שיעור דאורייתא וכן כתבו התוס' בשבועות סוף דף כ"ג דכיון דחצי שיעור אסור מן התורה מושבע ועומד מהר סיני הוא ואינו חייב בשבועה מיהו ברישא הנשבע שלא לאכול כל שהוא מנבילה וטרפה נראה גם מדברי התוס' שם דחייב על השבועה (עב"ח) ונראה דיש להתיר השבועה ולא יעבור וע"ל סימן רל"ט ס"ק י"ט:
שהרי אינו מושבע כו'. אע"ג דאסור מ"מ אין מושבע עליו הכי ס"ל לרמב"ם:
(ג) ועומד: נראה דנ"מ אף האידנא לענין חולה שמותר להאכילו נבלה שא"צ להתיר שבועתו מיהו היינו כשנשבע כשהוא בריא שהי' אז אסור בנבלות וטרפות אבל אם נשבע כשהוא חולה כיון שאז מותר לו לאכול א"כ חלה השבועה ויש להחמיר ולהתיר לו עכ"ל הש"ך.
(ד) פחות: ודעת הרשב"א בתשו' דאין השבועה חל על חצי שיעור דאורייתא מיהו ברישא בנשבע שלא לאכול כל שהוא מנבלה וטרפה נראה דחייב על השבועה ויש להתיר השבועה ולא יעבור וע"ל סי' רל"ט ס"ו. ש"ך.