שולחן ערוך יורה דעה רז א

כנויי נדרים כנדרים כיצד קונם קונח קונס שאם אמר קונם או קונח או קונס ככר זה עלי אסור בו וכן בכל מקום הולכים אחר הלשון שרגילין בו שאם יש להם כנוי לנדר ונדר בו הוי נדר (וכן אם אינו מכיר אלו הלשונות שדברו בהם חכמים אע"פ שנדר בהם לאו כלום הוא) (ב"י וכן נראה מדברי הרמב"ם פ"א דנדרים ודנזיר ופ"ב דשבועות). אבל כינויי כינויים דהיינו כינוי שרחוק הרבה מהלשון אינו כנדר:

(הנדר הוא בכל לשון שיאמר עליו מקרי נדר) (וכן משמע בב"י ורמב"ם רפ"א מה"נ):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) כינויי נדרים כו'. ל' רמב"ם פ"א מהלכות נדרים דין ט"ז יש מקומות שאנשיהם עלגים ומפסידין את הלשון ומכנין על דבר בדבר אחר הולכים שם אחר הכינוי כיצד כל כינוי קרבן כקרבן האומר הרי הן עלי קונם קונח קונס הרי אלו כינויים לקרבן וכן כל כיוצא בזה הולכין אחר לשון כלל העם באותו מקום ובאותו זמן ע"כ וכ"כ הסמ"ג לאוין רמ"א ורמב"ן וכ"כ הר"ן ריש נדרים בשם החכם הגדול ר"י בר רבי חסדאי דרבותא אשמועינן דלא מבעיא בלשונות עובדי כוכבים שהן לשונות גמורים הנודר בהן נדרו נדר אלא אפי' בלשונות שאינם גמורים כגון אלו דקונם קונח קונם שהם לשון הקדש אלא שנשתבש וס"ד אמינא שהנודר בהם לא יהיה נדר כיון שאינו לשון נדר גמור בפני עצמו קמ"ל דכיון שעובדי כוכבים מדברים בהן אעפ"י שאינו מעיקר לשונם אלא משיבוש שהוא בידם הרי הוא נדר גמור וכל שכן שאר לשונות העובדי כוכבים ע"כ וכך הם דברי הטור והרב וע"ל ר"ס רל"ז בהג"ה:

(ב) שרחוק הרבה מהלשון כו'. כגון דאמר מקנמנא מקנחנא מקנסנא. ש"ס:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

קונם קונח כו'. פשוט במשנה ובגמרא פרק קמא דנדרים (דף י') דגם קונם הוי כינוי וכל הכינויים הם כנוי לקרבן ומה שזכר בנוסח כל נדרי וקונמי וקנסי וכינויי רצונו לומר קונמי הוא הכינוי היותר פשוע שכן הוזכר במשנה תחילה לכינויים ואח"כ הזכיר במשנה קונס והיינו וקנסי על כן אמר אחר כך וכינויי רצונו לומר וכל שאר הכינויים וכמה שכתב הטור ושולחן ערוך כאן וכן בכל מקום הולכים כו' כן נראה לי:

באר היטב

עריכה

(א) כנויי: הטעם כתב הרמב"ם דיש מקומות שאנשיהם עלגים ומפסידין את הלשון ומכנין על דבר בדבר אחר הולכים שם אחר הכינוי.

(ב) שרחוק: כגון דאמר מקנמנא מקנחנא מקנסנא. ש"ס.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}