שולחן ערוך יורה דעה רה ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

האומר שיהא יינו יין נסך ופתו פת כותים לא נאסר בכך. אבל אם אמרו בדרך קנס כגון שאמר אם אעשה כך או אם אעבור על כך יהיה פתי פת כותים וייני יין נסך ועבר -- יש אוסרים ויש מתירים:

הגה: ואפ"ה בעם הארץ יש להתירו וכל זה ביחיד שקבל על עצמו אבל רבים יכולים בזמן הסנהדרין לרדות המורדים והפושעים שיינם יהיה יין נסך ופתן פת כותים וכל מה שגוזרים בזה הי' קיים (תשובת הרשב"א). עיין לקמן סי' רכ"ט מי שאמר אם אעשה דבר פלוני לא אהיה יהודי:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ו) יין נסך. ר"ל שאומר בפירוש כיין של עבודת כוכבים דאם לא כן יש לומר שנתכוין ליין נסך לשמים כדלקמן ריש סי' ר"ח. פרישה. ול"נ משום דלקמן סי' ר"ח ס"ק ד' יתבאר דאם אנשי המקום קורין ליין של עבודת כוכבים סתם יין נסך הולכין להקל לכך כתבו הרא"ש וט"ו בסתם יי"נ לפי שסתם יי"נ שקורין עכשיו הוא יי"נ של עבודת כוכבים כן משמע בהגה' פרישה לקמן ר"ס ר"ח:

(ז) לא נאסר בכך. כיון שלא התפיסו בדבר הנדור. כ' הב"ח ואיכא למידק בלשון הרא"ש שכתב בכלל י"ב דין [ד'] דמי שאמר יאסר ייני על כל ישראל אם אעשה דבר פלוני ועשאו לא נאסר דמ"ש מאומר ככר זה אסור עלי דהוי נמי נדר אף על גב דלא התפיסו בדבר הנדור אלא דאמר סתם אסור והכא ג"כ לא אמר אלא סתם יאסר ייני על כל ישראל י"ל דשאני התם כיון דאמר ככר זה עלי הוי לשון נדר וה"נ אינו נאסר אלא א"כ אמר בלשון קונם ייני על כל ישראל אם אעשה כך וכך אבל יאסר ייני על כל ישראל אין זה לשון נדר מיהו מלשון הטור משמע דלא התיר הרא"ש אלא מטעם שהזכיר יי"נ וצ"ע עד כאן לשונו כלומר דהטור כתב וז"ל כ"ב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה האומר ייני יי"נ אם אעשה דבר פלוני ועשאו לא נאסר כיון שלא התפיסו בדבר הנדור עד כאן לשונו משמע דלהכי לא נאסר כיון דאמר יי"נ שהוא דבד האסור אבל אמר יאסר ייני אף על גב שלא הזכיר עלי אסור ולי נראה דאף על גב דאם אמר ככר זה אסור עלי הוי נמי נדר היינו משום דכתיב לאסור איסר על נפשו אבל לאסור על כל ישראל אינו יכול לאסור אם לא בקונם ולזה כתב הטור דוקא משום שהזכיר יי"נ מותר שאם לא כן היה אסור לדידיה ודין זה הוא בתשובת הרא"ש שם דין ה'. עי"ל דבתשובת הרא"ש דין ד' מיירי בשכוונתו במה שאמר יאסר ייני ויהא י"נ וזה נראה עיקר:

(ח) יש אוסרים. דאף על פי שאין ההרחקות אלו מדין מכל מקום יכול הוא לקבל על עצמו שכמו שב"ד יכולים לענוש ולהחמיר לפעמים יותר מדינו כפי צורך השעה כן הוא על עצמו כמו ב"ד ויכול לקבל עליו כל אותן החומרות. ריב"ש:

(ט) ויש מתירין. כיון שלא התפיסו בדבר הנדור:

(י) ואפילו הכי בע"ה יש להתירו. כלומר להתיר נדרו על ידי שאלה והשתא כולן כע"ה דמי ונוהגין בו איסור. ב"י בשם תשובת הרשב"א:


ט"ז

יי"נ כו'. דאין כאן דבר הנדור:

ויש מתירין. הוא דעת הרא"ש שהביאו הטור כאן בסוף הסימן והבית יוסף הביא עוד תשובת הרא"ש וז"ל מי שאמר יאסור ייני על כל ישראל אם אעשה דבר פלוני ועבר ועשאו אינו נאסר שאינו יכול לאסור אם לא שאסרו בקונס או בדבר הנדור עכ"ל ויש לתמוה הא כתב הטור ריש סימן ר"ד דלשון איסור הוי נמי נדר וכן כתוב בהדיא בסימן רכ"ד שאדם אוסר על חבירו בלשון איסור ואפשר דהרא"ש ס"ל דלשון איסור אינו מועיל כי אם על עצמו אבל לאחרים לא וכן הוא משמעות הפסוק לאסור איסר על נפשו וכמדומה דהך תשובה לאו דסמכא היא ע"כ לא הביאה הטור :

ואפ"ה בע"ה יש להתירו כו'. פי' כיון שאמר דרך קנס וכמו שכתב ב"י בשם ריב"ש על כן הכריע רמ"א כאן להחמיר בעם הארץ:

באר היטב

(ד) לא:    כיון שלא התפיס בדבר הנדור והאי יי"נ ר"ל שאומר בפירוש כיין של עובד כוכבים דאל"כ יש לומר שנתכוין ליין נסך לשמים א"נ אם אנשי המקום קורין ליין של עובדי כוכבים סתם יי"נ הולכין להקל כמ"ש בסימן ר"ח. ש"ך.

(ה) להתירו:    פי' להתיר נדרו ע"י שאלה והשתא כולן כע"ה דמי ונוהגין בו איסור ב"י בשם תשובת הרשב"א וכתב הט"ז וז"ל והב"י הביא תשובת הרא"ש מי שאומר יאסר ייני על כל ישראל אם אעשה דבר פלוני ועבר ועשאו אינו נאסר שאינו יכול לאסור אם לא שאסרו בקונם או בדבר הנדור ע"כ ויש לתמוה הא כתב הטור ריש סימן ר"ד דלשון איסור הוי נמי נדר ואפשר דהרא"ש ס"ל דלשון איסור אינו מועיל כי אם על עצמו אבל לאחרים לא וכן הוא משמעות הפסוק לאסור איסר על נפשו וכמדומה דהך תשובה לאו דסמכא היא ע"כ לא הביאה הטור. עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש