באר היטב על יורה דעה רה

סעיף אעריכה

(א) מותרים:    לפי שכל אלו אסורין מצד עצמן וא"כ אי אפשר לומר על דבר היתר שיהיה כזה דהא א"א שיהא גם זה אסור מצד עצמו כזה. ט"ז.

(וזה הכלל כל שמשים דברים המותרים כדברים האסורים אם אותו דבר איסור יכול לעשותה בנדר הרי אלו אסורים ואם אינו יכול לעשותה בנדר הרי אלו מותרים. הרמב"ם):

(ב) פתח:    כתב הר"ן דאין פותחין לו בכבוד אמו כלומר אלו היה יודע שלא יהא כבוד לאמו בכך לא היה נודר דל"ת כיון דליתא אלא מדרבנן פותחין בכך קמ"ל וכתב ב"י בשם תשובת הרשב"ץ על מי שנאנס לאסור אשה א' והתפיסה בדבר האסור י"ל דבמקום אונס לא אחמרו רבנן להצריכו שאלה.

(ג) בשאר:    והב"ח פוסק דהשתא כ"ע כע"ה הן אפילו בשאר נדרים ודברי הר"ב נראין עיקר. ש"ך.

סעיף בעריכה

(ד) לא:    כיון שלא התפיס בדבר הנדור והאי יי"נ ר"ל שאומר בפירוש כיין של עובד כוכבים דאל"כ יש לומר שנתכוין ליין נסך לשמים א"נ אם אנשי המקום קורין ליין של עובדי כוכבים סתם יי"נ הולכין להקל כמ"ש בסימן ר"ח. ש"ך.

(ה) להתירו:    פי' להתיר נדרו ע"י שאלה והשתא כולן כע"ה דמי ונוהגין בו איסור ב"י בשם תשובת הרשב"א וכתב הט"ז וז"ל והב"י הביא תשובת הרא"ש מי שאומר יאסר ייני על כל ישראל אם אעשה דבר פלוני ועבר ועשאו אינו נאסר שאינו יכול לאסור אם לא שאסרו בקונם או בדבר הנדור ע"כ ויש לתמוה הא כתב הטור ריש סימן ר"ד דלשון איסור הוי נמי נדר ואפשר דהרא"ש ס"ל דלשון איסור אינו מועיל כי אם על עצמו אבל לאחרים לא וכן הוא משמעות הפסוק לאסור איסר על נפשו וכמדומה דהך תשובה לאו דסמכא היא ע"כ לא הביאה הטור. עכ"ל.