שולחן ערוך יורה דעה רד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

עיקר נדר האמור בתורה הוא שיתפיס בדבר הנדור כגון שאומר ככר זה עלי כקרבן או שאמר יאסר עלי ככר זה או שאמר ככר זה עלי איסור וכן אם אסר עליו ככר אחד שתלאו בדבר הנדור ואמר על אחר יהא כזה אסור ואפילו עד מאה כולם אסורים או שנדר על יום אחד להתענות בו או שלא לאכול בו בשר ואמר על יום אחר יהא כזה אסור (יש חלוקי לשונות בענין הנדר והרב לא כתבם ועיין בפנים):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) בדבר הנדור. לאפוקי בדבר האסור כדלקמן ר"ס ר"ה:

(ב) ככר זה עלי כקרבן. וכ"ש () [צ"ל וכן הוא אם כו' כמ"ש בהר"ן ריש נדרים. (מראה כהן):

] אם אמר קרבן עלי ככר זה וכן הוא בהר"ן ריש נדרים:

(ג) יאסר עלי כו'. ולא אמרינן דכוון לדבר האסור משום צד איסור דלקמן סי' ר"ח:

(ד) שתלאו בדבר הנדור. שאמר על ככר ראשון יהא זה כקרבן וה"ה אם אמר על ככר הראשון יאסר עלי וחזר ואמר על אחר יהא כזה אפי' עד מאה כולם אסורים וכן הוא בהרמב"ם פרק ג' מהלכות נדרים ומביאו ב"י ס"ס זה וכן הוא בסמ"ג ריש לאוין רמ"ב ופשוט הוא ואפי' אמר על אחר שאינו מינו של הראשון כגון שהראשון הוא ככר והשני הוא בשר והשלישי פירות וכן הוא ברמב"ם וסמ"ג שם וכן הוא בט"ו לקמן סי' רכ"ט סעיף ג' ע"ש:

(ה) על יום אחד להתענות כו'. ע"ל סי' רט"ו:

(ו) יש חלוקי לשונות. כגון אמר כקרבן בפת"ח או בשו"א או בציר"י או לקרבן ועיין בטור ובית יוסף והאחרונים:


ט"ז

עיקר נדר כו'. בטור כתוב או שאומר אסור עלי ככר זה דהוה נמי נדר והקשה ב"י דלשון נמי אינו מיושב דזה עיקר הנדר דבזה אין התפסה ודין הראשון הוא התפסה בנדר גם הר"ן בריש נדרים כתב דעיקר הנדר אם אומר זה עלי אסור וכ"כ בריש פרק ב' ומו"ח ז"ל כתב בשמו דזה לא הוה אלא יד ולא דק ונראה דדברי הטור נכונים דאקרא קאי דאמר איש כי ידור נדר ודרשינן עד שידור בדבר הנדור דהיינו שיתלה איסור זה בדבר האסור כבר מכח נדר ומסתברא לומר לכאורה דתלה ליה בנדר לשמים דהיינו קרבן ואז כי מתפיס בו דבר אחר הוא אסור קמ"ל דהאי בדבר הנדור לאו דוקא במידי דנדור לשמים אלא אפי' באומר אסור עלי הוה נמי נדר וא"כ כי מתפיס ביה דבר אחר נמי אסור וזהו שסיים דהוה נמי נדר לענין שגם בו יכול להתפיס זה נ"ל כוונת הטור נכון:

באר היטב

(א) הנדור:    לאפוקי בדבר האסור כדלקמן ריש סימן ר"ה.

(ב) כקרבן:    וכ"ש אם אמר קרבן עלי ככר זה.

(ג) מאה:    כתב הש"ך ואפילו אמר על א' שאינו מינו של הראשון כגון שהראשון הוא ככר והב' הוא בשר והג' פירות.

(ד) לשונות:    כגון אמר כקרבן בפת"ח או בשו"א או בציר"י או לקרבן. ש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש