שולחן ערוך יורה דעה רב ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

כלי שכפה פיו למטה והכניסו למים, אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה, לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים.

הגה: מותר לטבול כלי בתוך כלי אם יש בפי החיצון כשפופרת הנוד (טור). ויזהר שכלי הפנימי יהא רפוי בתוך כלי החיצון (מרדכי סוף עבודת כוכבים). ולכן לא יתחוב סכינים תוך דלי ויטבלם כי לא תעלה טבילה בראשם (או"ה כלל נ"ח). וכן אם הכלי הפנימי הוא כבד ומונח תוך החיצון לא תעלה לו טבילה במקום שמונח. ועיין לעיל סי' ר"א סעיף ט':

מפרשים

 

(ג) צר קצת כו'. והב"ח כתב דאפילו פיו רחב לא עלתה לו טבילה:

(ד) אם יש כו'. היינו כשהחיצון טהור אבל כשהחיצון צריך גם כן טבילה אפי' אין בפיו כשפ"ה מותר דמיגו דסלקא טבילה לחיצון סלקא נמי לפנימי כדלעיל סי' ר"א סעיף ט':

(ה) לא יתחוב סכינים כו'. אלא יקשרם בחוט וכה"ג בדבר הרפוי. או"ה כלל נ"ח דין צ"ז:

(ו) הוא כבד כו'. לשון האו"ה שם דין צ"ה דוקא כלים שמלאו מקודם דמתוך שהוא מלא מכביד על דופניו וחוצץ אבל כלי רק אין לחוש דאי אפשר שלא יבוא שמה מים אך יזהר שלא יושיב כלים הרבה בכלי להטבילם יחד אפי' הם רקים אא"כ שלא ישבו זה ע"ג זה ככלי העומד על שוליו או על פיו אבל להניח זה אצל זה בדלי אפי' כלים הרבה יחד מותר לכתחלה אפי' יפלו זה ע"ג זה בבאר ואין לחוש דמתוך שמתגלגלין הנה והנה נוגעים המים ע"פ כולם עד כאן:
 

אם פיו צר קצת כו'. במשנה כתוב סתם שאין מטבילין כלי דרך פיו ופירש הר"ש כל כלי שבתחילת הכנסתו במים כופהו על פיו אין המים נכנסים לתוכו לעולם ואפילו מכניסו לתוכו כולו עכ"ל וב"י חידש מסברא דנפשיה שבכלי רחב נכנסין המים לתוכו ועל כן חילק כאן בש"ע בין צר. ומו"ח ז"ל חלק עליו ואמר שבדוק ומנוסה הוא שכל כלי אפילו רחב אין המים נכנסין עד שולי הכלי מבפנים מחמת האויר שבתוכו והאמת הוא כן אלא שבכלי רחב ואין בו חלל גדול כמו קערות וכיוצא בהם נכנסים לתוכן ובזה צדקו דברי הב"י ולפי זה אתי שפיר מ"ש בסימן ר"א סעיף ס"ג דאם מטביל במקוה מצומצם את היורה ושאר כלים מטבילן דרך פיו וכאן כתב שבדרך פיו אין כאן טבילה ולפי מ"ש ניחא דהיורה אפשר שהוא רחב מאד ועוד י"ל דלעיל לא אמר ממש דרך פיו אלא בתוך המים מהפכו קצת:

ולכן לא יתחוב הסכינים כו'. זהו מדברי המרדכי סוף עבודת כוכבים והבאתיו בסי' ק"ך סעיף ב' ובסי' קצ"ח סעיף כ"ח ושם ביארתי דין חציצה מחמת כובד הכלי:
 

(ה) צר:    והב"ח כ' דאפי' פיו רחב לא עלתה לו טבילה אבל אם הוא כלי רחב ואין בו חלל גדול כמו קערות וכיוצא בהם כתב הט"ז דלכ"ע מהני טבילה.

(ו) החיצון:    כ' הש"ך היינו כשהחיצון טהור אבל כשהחיצון צריך ג"כ טבילה אפילו אין בפיו כשפ"ה מותר דמגו דסלקא טבילה לחיצון סלקא נמי לפנימי כדלעיל סימן ר"א ס"ט.

(ז) יתחוב:    אלא יקשרם בחוט וכה"ג בדבר הרפוי כ"כ או"ה וכתב עוד דוקא כלים שמלאו מקודם דמתוך שהוא מלא מכביד על דופניו וחוצץ אבל כלי רק אין לחוש דא"א שלא יבאו שם מים אך יזהר שלא יושיב כלים הרבה בכלי להטבילם יחד אפילו הם רקים אא"כ שלא ישבו זה ע"ג זה ככלי העומד על שוליו או על פיו אבל להניח זה אצל זה בדלי אפילו כלים הרבה יחד מותר לכתחלה אפילו יפלו זה ע"ג זה בבאר ואין לחוש דמתוך שמתגלגלין הנה והנה נוגעים המים ע"פ כולה עכ"ל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש