שולחן ערוך יורה דעה קצ מ
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קצ · מ · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
בדקה חלוקה ופשטתו ומצאה טהורה, והשאילה לחברתה, ולבשתה, ומצאה בו כתם, הראשונה טהורה, והשניה טמאה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(מז) בדקה חלוקה כו'. פירוש שבדקה אותו בתחל' ואח"כ לבשתו ואח"כ פשטתו ומצאו טהור והשאילתה לחברתה וכן משמע בטור אבל בלא בדקה חלוקה אלא כשפשטתו לא אצטריך לאשמעינן דהראשונה טהורה משום שמצאה אותו טהורה והשאילתו לחברתה הא בלאו הכי טהורה כיון שלא בדקה אותו קודם הלבישה וכמ"ש בסעיף שלפני זה וכ"כ הרשב"א בתה"ק בהדיא שבדקה חלוקה קודם הלבישה ודעתו כדפי' והדרישה הניח דבריו בצ"ע גם הב"ח פירש הא דנקט בדיקה קודם הלביש' לדיוקא דדוקא כשבדקה פעם ב' טהורה אבל לא בדקתו פעם ב' אף על פי שבדקתו כשלבשתו שתיהן טמאות עכ"ל ולפעד"נ כמ"ש גם מ"ש הב"ח אע"פ שבדקה אותו כשלבשתו כו' אינו מכוון דמשמע כ"ש לא בדקתו כלל וז"א דבלא בדקתו כלל שתיהן טהורות דאינה טמאה משום כתם אלא בחלוק הבדוק וכמ"ש בסעיף שלפני זה גם מ"ש בפרישה דמיירי שלא בדקה פעם שנית החלוק אלא שבדקה את עצמה ונמצא טהורה אע"ג שהשניה בדקה נפשה ומצאה טהור' אפ"ה תולין בשני' ולא בראשונה דכאן נמצא כאן היה עכ"ד אינו מכוון ובכה"ג דשתיהן שוות שתיהן טמאות ולא אמרי' הכא כאן נמצא כאן הי' כדמשמע בש"ס (ד' ס' ע"א) גבי מהו דתימא ההיא דאשתכח כתם תקלקל אידך לא קמ"ל והכי משמע מהפוסקים והט"ו לקמן סמ"ג גבי שתיהן טמאות שאפילו נמצא הכתם בשניה הראשונה טמאה ולא אמרינן כאן נמצא כאן היה. נ"ל:
ט"ז - טורי זהב
בדקה חלוקה כו'. קשה בדיקה הראשונה למה לי כיון שמצאה טהורה אחר ההפשטה ובדרישה הניחו בצ"ע. ומו"ח ז"ל תירץ דנתכוין לדיוקא דאם לא מצאה טהורה אחר הבדיקה לא מהני לה הבדיקה שקודם ללבישה ואם נתכוין הטור לזה מה לו לטורח הזה הא כתב בהדיא אח"כ כל היכא ששניהם שוין שניהם טמאים. ובפרישה פירש שמצאה טהורה קאי על האשה ולא על החלוק ואמרינן כיון שבתחלה בדקה החלוק ואח"כ מצאה היא עצמה טהורה מוקמינן לה אחזקתה ואע"פ שגם השניה מצאתה עצמה טהורה אחר הפשטתה מ"מ אמרינן כאן נמצא כאן היה ודברים תמוהים כתב דדבר פשוט בכל סימן זה דאם שניהם שוים לא אמרינן כאן נמצא כאן היה. והנראה לע"ד דברים כהוייתן דהכרח הוא לבדיק' שלפני הלביש' דזה פשוט דהבדיקה שלאחר ההפשטה אינה מועלת אלא אם תבדוק בכוונה מכוונת לידע הבירור משא"כ אם בדקה דרך העברה בעלמא דכל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה מ"ה אם לא בדקה החלוק תחילה קודם ללבישה אין לה שום צורך לבדוק אחר ההפשטה דדוקא אם בדקה חלוקה תחילה יש לה צורך בבדיקה שאחר ההפשטה לידע אם יש שם כתם תהיה טמאה נמצא שתבדוק בכונה אבל אם לא בדקה תחלה אין לה היזק אף אם תמצא אחר ההפשטה כתם כמו שפסק בסעיף שקודם לזה ממילא מה שבודקת אח"כ הוא דרך מקרה בעלמא ואין זה מועיל שנאמר השנייה טמאה וא"ל שהיא עושה בשביל שרוצ' היא להשאילו לאחרת ותמצא אח"כ כתם שתהיה היא טהור' זה אינו דא"כ יהיו שניהם טהורות כיון שלא נבדק תחילה אימור מתחילה היה עליו וא"כ אין לה צורך לבדיקה שאחר ההפשטה וע"כ כתב הרשב"א והטור אחריו שבדק' תחילה שנמצא שהבדיקה שאחר ההפשט' היא בכוונה מכוונת. כן נלע"ד ברור:
באר היטב
(לח) בדקה: כתב הש"ך פי' שבדקה אותו בתחלה ואח"כ לבשתו ואח"כ פשטתו ומצאו טהור והשאילתו לחברתה אבל בלא בדקה חלוקה אלא כשפשטתו זו לא אצטריך לאשמעינן דהראשונה טהורה משום שמצאה אותו טהור והשאילתו לחברתה הא בלא"ה טהורה כיון שלא בדקה אותו קודם הלבישה וכ"כ הט"ז דלא כדרישה וב"ח שנכנסו בדוחקים.