שולחן ערוך יורה דעה קעז כא
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קעז · כא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אם נותן לחבירו סחורה בתורת עיסקא אם דרך לשכור כתף להוליכה לשוק לא יאמר לו כיון שאני נותן לך שכר טירחך אתה תתן שכר הכתף. (אלא שמין כמה צריך ליתן והוא בכלל הקרן) (טור):
מפרשים
(מה) אם דרך כו'. וכן כל דבר שנותנים אותו בתורת עיסקא שמין אותו כפי המנהג בענין שלא יהא בו שום הפסד למקבל דאל"כ יהיה רבית. טור. ועיין במפרשים האחרונים:
אם נותן לחבירו סחורה בתורת עיסקא. כתב ב"י בסי' זה בשם תשובת הרא"ש כלל ע"ח אם היה תחילת העיסקא באיסור שמכר לו חטים בפחות מן השער כדי שיתן לו מעות וגם לא נתן לו שכרו כפועל בטל לא יטול שום ריוח ופירש ב"י אילו היה נותן לו סתם היה נוטל המקבל שכר טירחא באחת מן הדרכים שנזכרו לעיל בסימן זה סעיף ג' ד' אבל זה שעשה באיסור אילו נתן לו שכרו כפועל בטל היה מתבטל קצת מן האיסור והוה שקיל חצי הריוח דארוח ממה שהיה בשער שבשוק שבשעה שנתן המעות לכמו שנמכרו וכיון שלא התנו אלא באיסור לא יטול ריוח כלל עכ"ל:
אם דרך לשכור כתף כו'. בטור כתב ששמין לפי המנהג שלא יהיה שום הפסד להמקבל כו' ופי' ב"י שאם היה המנהג שהמקבל מביא הפירות על כתיפו אין ספק שיביאם ולא יתן שכר כתף אלא דאם המנהג שיתן הנותן שכר כתף או שיפרע שכר הכתף הרי יש הפסד למקבל משאר המקבלים עכ"ל:
והוא בכלל הקרן. פי' והמותר על זה הוא הריוח ויחלקו אותו ובטור כתב אפי' היתה העיסקא בבית המקבל מעלה אותה כשער שבשוק וזהו יותר על הקרן שכר הכתף שהיה צריך ליתן להביאם לבית המקבל וזה נוטל המקבל תחילה עכ"ל נראה פירושו דה"ק לא מבעיא אם עדיין לא הוציא המקבל שכר כתף וההוצאה עדיין לפניו פשיטא שלא יעשה העיסקא שהוא יוציא אותה ההוצאה אלא אפי' אם כבר הוציאה קודם העשיית העיסקא או שהוא בעצמו נשאה לביתו ס"ד דמותר כיון שעכשיו לא יעשה שום הוצאה מכיסו ומחל על הוצאתו הקודמת כי יותר יש לאדם צער כשעדיין צריך להוציא ממה שיצא כבר מתחת ידו קמ"ל דלא אלא צריך שישלם אותה לו והוא יטילנו לכיסו אבל אם באה העיסקא לבית המקבל בלא שום הוצאה וטירחא ומוכרה כך בלא הוצאה למה יתן לו הנותן ההוצאה בחנם והלא לא הצריכו אלא שלא יהא המקבל נפסד אבל א"צ להיות שירויח בזה כנלע"ד. וראיתי פירושים שונים בזה דלא מבררן לי:
(לא) בכלל: פירוש והמותר על זה הוא הריוח ויחלקו אוחו וכ' הב"י בשם תשובת הרא"ש אם היה תחילת העסקא באיסור שמכר לו חטים פחות מהשער כדי שיתן לו מעות וגם לא נתן לו שכרו כפועל בטל לא יטול שום ריוח דאילו היה נותן לו סתם היה נוטל המקבל שכר טירחא בא' מן הדרכים שנזכרו לעיל סי' ג' ד' אבל זה שעשה באיסור אילו נתן לו שכרו כפועל בטל היה מתבטל קצת מן האיסור והוי שקיל חצי הריוח דארוח ממה שהיה בשער שבשוק שבשעה שנתן המעות לכמו שנמכרו וכיון שלא התנו אלא באיסור לא יטול ריוח כלל עכ"ל.