שולחן ערוך יורה דעה קעה ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

היו חטין של לקוטות (פי' עניים המלקטים לקט שכחה ופאה) ד' סאין בסלע ושל בעה"ב ג' פוסק ללקוטות כשער הלקוטות ולא יפסוק לבע"ה עד שיקבע השער לבעל הבית:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ה) פוסק. ללקוטות שיתן להם משל לקוטות כשער הלקוטות:

(ו) ולא יפסוק לב"ה. שיתן לו אפי' משל לקוטות ד' בסלע דמסתמא ב"ה פירי שפירי יהיב אבל מותר לפסוק עם ב"ה שיתן לו ג' בסלע ועד"ר:


ט"ז

פוסק ללקוטות כשער הלקוטות. אפילו לרמב"ם דלעיל שהחמיר אפי' בישנות מג' דלא הוה שער קבוע כלל מודה הכא שיש לכל א' שער קבוע דדוקא לעיל ששניהם מין א' ועתידין להשוות משא"כ כאן שהחילוק הוא דתבואות הלקוט הוא תבואה מעורבת שיפון עם חטין והיא כמו מין אחר עם של ב"ה ולעולם לא יהיו שוין ע"כ יש לכל א' שער קבוע לעולם. ע"כ פוסק עם כל א' לפי שער שלו:

ולא יפסוק לב"ה. מפ' בגמרא דבשלמא לקיט אי לית ליה יזיף מלקיט חברי' אבל ב"ה אי ל"ל זילא ביה מלתא למיזף מלקיט ואב"א מאן דיהיב זוזי לב"ה אפירי שפירי יהיב ונראה דיש נפקותא מיניה בין הנך שני תירוצים לענין אם אמר ב"ה בהדיא יהבינא לך פירא דלקיט לתירוצא קמא אסור דזילא ביה למהוי ליה עסק עם הלקוט ויתן לו משלו ולתירוץ השני מותר בזה וכתב הטור שאפי' מתבואות לקוט לא יפסוק עם בעל הבית והיינו כתירוצא קמא לחומרא וכן יש לכוין דברי הש"ע כאן דלא יפסוק כלל עם בעל הבית בתבואות לקוט אבל ב"ה בג' ודאי שרי:

באר היטב

(ה) הלקוטות:    כתב הט"ז ול"ד לס"ב דצריך שער קבוע לחדש וישן דהתם שניהן מין א' ועתידין להשוות משא"כ כאן דתבואת הליקוט יש לה תמיד שער אחר ע"כ פוסק עם כל א' לפי שער שלו.

(ו) לבע"ה:    שיתן לו אפילו משל לקוטות ד' בסלע דמסתמא בע"ה פירי שפירי יהיב אבל מותר לפסוק עם בע"ה שיתן לו ג' בסלע. ט"ז וש"ך.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש