שולחן ערוך יורה דעה קעג יח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

להלוות דינר זהב השוה כ' דינרים על אחריות ספינה ההולכת מעבר לים ושיתן לו בשובה כ"ד דינרים אסור:

הגה: ויש מתירין להלוות לאחד י"ב דינרין ושיקנה בהם סחורה על היריד ושיתן למלוה בשובו לביתו י"ג דינרים ובלבד שיקבל המלוה הסחורה ויוליכנה לביתו ויהיה אחריות הדרך על המלוה דהוי כמו שיש לו חלק בריוח הסחורה הואיל ומקבל עליו אחריות וכן נהגו בימי רש"י להקל (בנימין זאב סימן שס"ד):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(לד) אסור. אע"פ שהמלוה מקבל עליו אחריות המעות כל ימי משך מהלך הספינה עד שובה עדיין לא יצא מידי הלואה דזוזי יהיב וזוזי שקיל ולא הדרא בעינייהו ומה שנוהגין לתת עשרים ליטרין למי שיבטיח מאה ליטרין שיש לו בספינה זו דרך אחרת לפי שאין כאן הלואה אלא כעין מכר שמקבל עליו אחריות מעות האחר בעד סך ההוא שנותן לו זה ואפי' יקדימו לו עתה הך' ליטרין אין חשש בזה. ריב"ש שם וע"ל סימן קע"ו סעיף קטן ט"ז:


ט"ז

על אחריות הספינה. פירוש שהמלוה מקבל עליו אחריות המעות כל ימי המשך מהלך הספינה אפ"ה אסור דהא זוזי יהיב וזוזי שקיל ולא הדרא הני זוזי בעינייהו והוי כמו שכירות מעות ריש סימן קע"ו דלא יצא מידי הלואה והוי אבק רבית ואם לא קיבל עליו האחריות הוי רבית קצוצה כן כתב ריב"ש סימן ש"ח וכ"כ רמ"א בריש סי' קע"ו בשכירות מעות לחלק בין קבלת אחריות או לאו לענין אבק רבית ובלבוש כתב כאן דאפילו אם קבל עליו אחריות הוה רבית קצוצה ושגגה היא דלא עיין בגוף הדין גם בדברי עצמו ר"ס קע"ו:

ויש מתירין להלוות כו'. גמגום חזינא כאן דמשמע מלשון זה שיש מתירין אלו חולקין עם הריב"ש דלעיל ולא נראה כן דבמ"מ העתיק זה מתשובת בנימין זאב סימן שס"ד וז"ל על שנהגו במלכות זו שנותנין ביריד של קלוני"א י"ב דינרין ומקבלין בוורמיז"א או במגענצ"א כשחוזרים י"ג דינרין ושאל רבינו את רש"י וא"ל אינו שרי אא"כ יקבל המלוה הסחורה שהלוה קונה אותה באותו כסף ויוליכנה המלוה או שלוחו באחריותו של מלוה עד מקום שיקבל שם המעות ויתן לו י"ג דינרין אבל בלאו הכי אסור עכ"ל. ונ"ל פשוט שגם הריב"ש מודה בזה דכאן אין שום הלואה אלא מכר גמור שהמלוה זוכה שם בההיא סחורה ובבואו לביתו מן היריד חוזר ומוכרה לו אבל בדין הריב"ש דקודם זה פשיטא דאסור לכ"ע שהרי הלואה יש שם רק דהוה אמינא להתיר מכח האחריות ועל זה פסק דאסור זהו נראה לי ברור ופשוט:

באר היטב

(כו) אסור:    אע"פ שהמלוה מקבל עליו אחריות המעות כל ימי משך מהלך הספינה עד שובה עדיין לא יצא מידי הלואה דזוזי יהיב וזוזי שקיל ולא הדרי בעינייהו ומה שנוהגין לתת כ' לטרין למי שיבטיח ק' לטרין שיש לו בספינה זו דרך אחרת לפי שאין כאן הלואה אלא כעין מכר שמקבל עליו אחריות מעות בעד סך ההוא שנותן לו זה ואפי' יקדימו לו עתה הך' לטרין אין חשש בזה הריב"ש וע"ל סי' קע"ז (ועי' בתשו' מהריט"ץ סי' קפ"ו).

(כז) נהגו:    גם כאן כתב הש"ך דגם המחבר מודה בזה דכאן אין שום הלואה אלא מכר גמור שהמלוה זוכה שם בהסחורה ובבואו לביתו מהיריד חוזר ומוכרו לו.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש