שולחן ערוך יורה דעה קמט א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה (דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) ואסור ליכנס בתוכה כו'. כתב הרמב"ם בפי' המשנה ולפיכך יודע לך שכל עיר של אומה עובדת כוכבים שיהיה להם בית תפלה שהוא בית עבודת כוכבים בלי ספק אותה העיר אסור לעבור בה בכוונה וכ"ש לדור בה (עיין לקמן ס"ק ד') אבל בעת שאנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכנים בארצם אנוסים ונתקיים בנו מה שנאמר ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם עץ ואבן ואם העיר דינא כן ק"ו בית עבודת כוכבי' עצמה שהוא אסור לנו כמעט לראותו וכ"ש ליכנס בו ע"כ:

(ב) אסור לעבור כו'. כ' הטור בשם הרשב"א דאפשר אפילו על עסקי רבים ואפילו על פיקוח נפש אסור ליכנס בו כדאמרינן גבי מעיין ע"כ אבל הר"ן חולק דבסכנת נפשות שרי דלא דמי למעיין דנראה כעובד משא"כ הכא שאינו נראה אלא כהולך לעבוד ואפשר עוד דאף במעיין היכא דאיכא סכנה ודאי שרי כיון שאינו אלא משום מראות העין עכ"ד ומביאו הב"ח וכ"כ הרב לקמן סימן ק"נ ס"ג וע"ל ס"ס קנ"ז:

(ג) שאין עוברים מאותה העיר כו'. כלומר דל"ת שמהעיר שיצא אינו אלא דרך אחד אבל כשיש בדרך שיצא מהעיר שני דרכים שרי אלא ר"ל שאין עוברים מאותה העיר שבה האליל לעיר אחרת אבל כשעוברים משם והלאה שרי וכן נראה דעת הרב ממ"ש לקמן ס"ב גבי חצר וכן משמע בטור להדיא וכן משמע מדברי הרשב"א שהבי' הטור גבי רחוב הפתוח לשוקים ע"ש וכן פרש"י (בסוף דף י"א) והר"ן וכ"כ הפרישה דלא כהב"ח שהפך הדברים ולא עמדתי על סוף דעתו וכן משמע בהשגות הראב"ד פ"ט מהלכות עבודת כוכבים כדפירש' (מיהו הרמב"ם שם מפרש בענין אחר כמבואר בכ"מ שם אבל אין כן דעת כל הפוסקים) ונראה שזה היתה עיקר השגתו של הראב"ד שם דלא כהכ"מ שם ע"ש:


ט"ז

אם הדרך מיוחד לה דהיינו שאין עוברין מאותה עיר. פי' שודאי הולך לאותה היער שיש בה האיד של עבודת כוכבים אלא שאם היה משם מהלך מאותה העיר של האיד והלאה מותר דאמרי אינשי שלפי דרכו הולך לעיר ההיא וכן מבואר בפי' רש"י במתניתין וז"ל שאין דרך יוצא מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבוש מכאן לאותה העיר מיוחד לאותה העיר לבדה עכ"ל. וזה פשוט שמה שנקט רש"י מאותה העיר ר"ל שיש בה האיד וכן הוא בהר"ן להדיא בלשון זה שאין דרך יוצא לאותה העיר בלמ"ד וכן כ' בפרישה. אבל מו"ח ז"ל פי' דהאי מאותה העיר שכתב רמ"א היינו ממקום שיצא ועיקר החילוק הוא אם הדרך היוצא מכאן לעיר האיד דוקא או אם הדרך מכאן שייך ג"כ לעיר אחרת דהיינו שאפשר שלא יבא לאותה העיר כלל והוא שלא בדקדוק דהא אנן קיימינן שבודאי הולך לאותה העיר של האיד כמשמעות לשון המשנה מהו לילך לשם כו' וכן לשון הטור אסור לילך שם אם הדרך מיוחד כו' אלא שההיתר היה שילך משם לעיר אחרת וכ"כ בהשגות הראב"ד בפי' וז"ל שאם הולכים משם למקום אחר מותר לעבור מתוכה למקום אחר לכתחלה עכ"ל אלא שיש לעיין למה כתב בעל הש"ע והוא מדברי הרמב"ם ההולך ממקום למקו' למה נקט בכה"ג אבל המעיין ברמב"ם יראה מבואר שיש לו פי' אחר במשנה זו שכתב אבל אם יש דרך אחרת ונקרה והלך בה מותר עכ"ל דהיינו שאם רוצה לילך דרך עיר האיד למקום אחר ואין דרך אחר למחוז חפצו רק דרך עיר האיד אסור לו ליהנות מאותה העיר בהליכה דרך תוכה אבל אם יש עוד דרך אחר למחוז חפצו אין איסור לילך דרך עיר האיד דלאו נהנה הוא כיון שהיה יכול לילך דרך אחר וכ"פ בכ"מ וא"כ גם המחבר ש"ע שכתב אסור לעבור בה ה"נ כוונתו כן שאסור לו ליהנות בהליכתו דרך שם ואם כן לא היה ליה לרמ"א לכתוב על זה דהיינו שאין עוברין כו' שזה שייך לפי פירוש רש"י:

באר היטב

(א) ליכנס: כ' הרמב"ם בפי' המשנה ודע שכל עיר של אומה עבודת כוכבי' שיהי' להם בית תפלה שהוא בית עבודת כוכבי' בל"ס אותה העיר אסור לעבור בה בכונה וכ"ש לדור בה אבל בעת שאנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכני' בארצותיהם ונתקיים בנו מה שנא' ועבדת' שם וגו' ואם העיר דינה כן ק"ו בית עבודת כוכבים עצמה שהוא אסור לנו כמעט לראותו וכ"ש ליכנס בו עכ"ל.

(ב) דהיינו: פירשו הש"ך וט"ז שאין עוברים מאותה העיר שבה העבודת כוכבי' לעיר אחרת אבל אם היה שם מהלך מאותה עיר שיש שם עבודת כוכבי' והלאה שרי דאמרי אינשי שלפי דרכו הולך לעיר ההיא וכן פירש"י והר"ן ודלא כהב"ח שהפך הדברים מיהו הרמב"ם מפרש בענין אחר אבל אין כן דעת כל הפוסקים עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש