שולחן ערוך יורה דעה קמו ח

מכרה או משכנה אפילו לצורף ישראל לא בטלה ויש מתירין בצורף ישראל:

הגה: ומשמשי עבודת כוכבים אם משכנו או מכרו הוי ביטול (וכן משמע בטור סימן קל"ט וכ"כ הב"י):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ט) אפילו לצורף כו'. וכ"ש לצורף עובד כוכבים או לישראל אחר שאינו צורף דבהנך לכ"ע לא בטלה:

(י) ויש מתירין כו'. משמע אפילו במשכנתא ובב"י כתב דאפילו משכנה והרהינה אצלו שא"ל אם לא הבאתי לך המעות מכאן עד יום פלוני תהא שלך והגיע הזמן ולא פדאה לא בטלה לכ"ע ודלא כהר"ן שכתב דהרהינה הוי כמכירה עכ"ל וכן תפס הב"ח עיקר במשנה וש"ס ורמב"ם כהר"ן עי' שם:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

מכרה או משכנה כו'. במשנה איתא מכרה או משכנה ר' אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל וידוע דהלכה כחכמים ואיכא בגמרא פלוגתא חד אמר בצורף עובד כוכבים מחלוקת אבל בצורף ישראל דברי הכל ביטל וחד אמר בצורף ישראל מחלוקת ופסק הטור לחומרא אפילו בצורף ישראל כחכמים דלא בטיל ורמב"ם פסק כלישנא קמא לקולא בצורף ישראל וכתב הר"ן טעמו מדאיתא אח"כ בברייתא ת"ר לוה עליה או שנפלה עליה מפולת כו' אינה בטילה וצריכא דאי תנא לוה עליה הייתי אומר מדלא זבנה לא ביטלה ש"מ מהאי ברייתא דזבנה מהני והיינו ע"כ בצורף ישראל ואתיא כרבנן מ"ה מהני מכרה אבל לוה עליה לא וכתב הר"ן הא דבטל במשכנו לרבי דוקא בהרהינו למשכון אצלו ואמר אי לא אפדנו לזמן פלוני יהא שלך והגיע הזמן ולא פדאו אז דוקא בטל לרבי דחשוב כמכירה וממילא הוה לדידן כן הלכה בצורף ישראל לרמב"ם וב"י חלק על הר"ן וכתב דבמשכון אין חילוק בין הרהין או לא דאפילו הרהין המשכון לצורף ישראל לא בטלה והוכיח כן מדלא נקט בגמרא גבי לוה עליה מדלא הרהינו ולמה נקט מדלא זבנה אלא דבמשכן לא איכפת לן בהרהין או לא וכתב שכ"מ מדברי הרמב"ם ונרא' דמשמע ליה כן ברמב"ם מדכתב וז"ל מכרו לישראל צורף בטלה משכנו או מכרו לעובד כוכבים או לישראל שאינו צורף לא בטלה עד כאן לשונו מדלא נקט ברישא אלא מכירה לחוד ש"מ משכון ע"י הרהון לא מהני ולפ"ז יהיו דברי הרמב"ם בסיפא לצדדין וה"ק אבל משכנו אפילו לישראל צורף או מכרו לאינו צורף לא בטלה ולפ"ז קשה למה כתב כאן ויש מתירין בצורף ישראל דמשמע גם במשכנו. ומו"ח ז"ל כתב ג"כ דהאי פסקא דש"ע ביש מתירין ליתא במשכנו אבל תמיהני על הב"י שהרי אמרינן בגמרא אבל בצורף ישראל דברי הכל בטל דהיינו שמודים חכמים לרבי ור' נקט בפירוש משכנו או שמכרו במתני' והיאך נימא שלא הודו לו אלא במכרו ולעשות מחלוקת חדשה במשכנו אפילו בצורף ישראל אין ביטול לחכמים אלא ודאי דברי הר"ן עיקר דבמשכון דמתני' דהיינו הרהינו מודים חכמים לרבי דבטל וברייתא דלוה עליה אינו בטל מיירי בלא הרהין ומיירי בישראל צורף ואתיא כרבנן ודוקא לוה עליה הלואה בעלמא אבל אם הרהינו אצלו על זמן ולא פדאו הוה כמכר גמור כמ"ש בא"ח סימן תמ"א בחמצו של ישראל ביד עובד כוכבים ולא הוצרך התלמוד להזכיר כאן מדלא זבנה וממילא גרע זה דהיינו מכירה ממש ומתניתין דנקטה משכנה מיירי בהרהינו אצלו וע"כ בטל לרבי אפילו בצורף עובד כוכבים וא"ל למה הוצרך למתני כלל משכנה כיון דאמרינן דהוה כמכירה לא קשה מידי דכיון דהצורף עובד כוכבים במתניתין סלקא דעתיך אמינא שהממשכנה לא ביטלה דמימר אמר אותו העובד כוכבים שהלוה לי (עשה) יחוס עליה ולא ישברנה קמשמע לן דאפ"ה בטלה לרבי אבל בברייתא בצורף ישראל לא שייך לומר כן פשיטא דהרהינה כמכירה ממש ומש"ה שפיר כתב הרמב"ם ברישא דבטל היינו במכירה ולא זכר שם משכנה כדי שלא תטעה לומר אפילו משכון בעלמא בלא הרהין אבל באמת הרהינה הוה מכר גמור ומהני בצורף ישראל ובסיפא דמיירי בשל עובד כוכבים כתב גם משכנה דרך לא זו אף זו דכל משכון לא מהני ואפילו הוה כמו מכירה דמכירה עצמה גם כן לא מהני. והנה בכסף משנה כתב הרב בפשיטות להסכים עם הר"ן וכך הם דבריו פה בשלחן ערוך ויש מתירין דהיינו אפילו במשכנו דהיינו שהרהינו אצלו והגיע הזמן ולא פדאו ודבר זה היה לו להרב לכתוב כאן בשלחן ערוך ולבאר באיזה משכון מתירין דהיינו בהרהינו ולא פדאו בזמנו כן נראה לע"ד ברור ועיקר:

ומשמשי עבודת כוכבים אם משכנו כו'. נ"ל פשוט דגם האי משכנו הוא בהרהינו אצלו לזמן ולא פדאו כמו לעיל אבל משכון סתם לא מהני לבטל.

באר היטב

עריכה

(יא) מתירין: כתב הב"ח דזה לא קאי רק אמכרה אבל במשכנה אין שום היתר אפי' בצורף ישראל והט"ז כ' דאפי' במשכנו יש היתר כגון שהרהינו אצלו והגיע הזמן ולא פדאו דאז הוי כמכירה וגם האי משכנו דכ' רמ"א הוא בכה"ג דוקא אבל משכון סתם לא מהני לבטל וכ"כ הש"ך ודבר זה היה לו להר"ב לכתוב כאן ולבאר באיזה משכון מתירין עכ"ל.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}