שולחן ערוך יורה דעה קלד ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קלד · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
כמה יהא במים ויהא בהם כדי לבטל טעם היין? ששה חלקים כנגדו וכל שיש במים כשיעור הזה מותר אפי' בשתייה.
- הגה: ואם אין במים כשיעור הזה -- מוכר הכל לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו (הרשב"א הסכים בזה לדעת רבותיו ודלא כהר"ן פרק השוכר). מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל (דעת התוספות).
- וה"ה בכל דבר שנאסר במשהו וניקח מן העובד כוכבים דינא הכי (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם הראב"ד). ועיין לקמן סימן קל"ז אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך כיצד משערים לבטלו
מפרשים
(כא) ששה חלקים. כתב האו"ה כלל כ"ג סוף דין ט"ו דוקא יין נסך במים אבל ביין או בתבשיל שמשביחו ודאי אסור הכל עד ששים ע"כ ופשוט הוא:
(כב) מוכר הכל לעובד כובבים כו'. כלומר אע"פ שהיין מכשירין המים בזה וכן בכל מקום שמכשירין האוכל מותר למכרו חוץ מדמי איסור שם:
(כג) חוץ מדמי יי"נ. משמע דמיירי גם בסתם יינם ואע"ג דסתם יינם בזמן הזה שרי בהנאה כדלעיל ר"ס קכ"ג היינו דוקא במקום הפסד ולפי זה אם היה הסתם יינם של ישראל מותר למכרו כולו אפי' גם דמי יי"נ שבו שהרי אפילו היה בעין היה מותר למכרו וק"ל:
(כד) הנאסר במשהו. כלומר שנאסר מחמת מיעוט האיסור שנפל לתוכו ואינו ניכר וה"ה נאסר מחמת שאין ס' וק"ל וע"ל סימן פ"ד ס"ק י"ח וס"ס פ"ו:
ששה חלקים כנגדו. הכי מצינו בגמרא פרק השוכר בשני כוסות א' של חולין ואחד של תרומה ונמזגו כל א' במים פירוש בג' חלקים מים דקיי"ל כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא רואין היין של חולין כאילו אינו ונמצא נשארו ששה חלקים מים מן היין של תרומה ומבטלין אותו כן פירש הראב"ד ור"י. ויש נותנים טעם לזה דחלק אחד יין שקול כנגד ג' חלקים מים ממילא בששה חלקים מים בטל היין שהוא חלק אחד ברוב ואין זה כלום דלא אמרו אלא שאין יין בפחות מזה דלא לידרי ג' חלקים מים אבל ודאי יש יינות שנושאים הרבה מים מזה אלא העיקר כיון דבגמרא מצינו כשיעור זה אין לנו להקל ולומר לבטל אף בפחות מזה:
הרבה ביחד שמא כו'. כצ"ל ופירושו שלא ימכרם אלא מעט מעט וכדאיתא לענין חמץ בא"ח סי' תס"ז סעיף א':
אם נתן יין בכלים אסורים כו'. בב"י הביא תשובת רשב"א דאם נתן יין כשר שמעורב בו כבר מים לכלי של עובד כוכבים האסור מחמת יי"נ דמים שביין כשר מבטלין הבליעה של האיסור דהיינו כדי קליפה מהכלי אבל לכתחלה לא דאין מבטלין איסור לכתחלה והב"י כ' על זה וצ"ע שהרי כבר נתן המים וכו' ול"נ דע"כ לא התיר ר"ת לשפוך מים לתוך הגיגית בשעת הבציר להתיר אם יפול אחר כך יין אסור אלא ספק אם יפול אבל כאן שודאי יוריק אותו לכלי איסור זה ודאי אסור לכתחלה ותו דאפילו לא היה יודע מתחלה שיוריק אותו לכלי איסור מ"מ עכשיו שמוריק וסומך שיהא בטיל מחמת המים שבו ומבטל האיסור שבכלי ואין מבטלין איסור לכתחלה ועמ"ש סי' קל"ו ס"ב. ולדידן אפי' אין שם מים היין כשר עצמו מבטל הקליפה כדלעיל סעיף ב' דנוהגין להקל אלא דאם מבטלו במים סגי בששה חלקים ואם מבטלו ביין כשר צריך ס' נגד האיסור דהיינו הקליפה:
(י) חלקים: כתב או"ה דווקא יין נסך במים אבל ביין או בתבשיל שמשביחו ודאי אסור הכל עד ס'.
(יא) חוץ: כתב הש"ך דזה הוא אפילו בסתם יינם בזה"ז אע"ג דשרי בהנאה היינו דוקא במקום הפסד מרובה ולפ"ז אם היה הסתם יינם של ישראל מותר למכרו כולו אפילו גם דמי יין נסך שבו שהרי אפילו היה בעין היה מותר למכרו.