באר היטב על יורה דעה קלד

סעיף אעריכה

(א) כשהורק:    כתב הש"ך ואפי' היין המותר נפל בפעם א' הרבה על הטפה של יי"נ עד שיש ס' אפ"ה אסור וטעמא דמילתא שאותו דבר שעומד במקומו חשיב יותר מן הבא עליו אבל כשההיתר עומד במקומו והאיסור בא עליו ההיתר מבטל האיסור אלא א"כ נופל בבת א' כדי נ"ט ומיהו בהפסד מרובה וכה"ג יש לסמוך אפוסקים דס"ל דבהיתר לתוך איסור נמי אם נפל בבת א' ויש ס' מותר אלא דכשנפל מעט אמרי' ראשון ראשון בטל ואפי' ניתוסף אחר כך היתר ונתרבה עד ס' אין חוזר וניעור אף על גב דבשאר איסורים וכן ביין במים היה חוזר וניעור ביין נסך מין במינו החמירו מיהו כל זה בודאי יינם אבל בסתם יינם בזה"ז קי"ל דבכל ענין בטל בששים.

(ב) בטל:    משמע אפילו ליכא ס' והיינו דעת הרמב"ם אבל אנן לא קי"ל הכי אלא בעינן ס' כנגד כל מה שנפל דאל"כ חוזר וניעור ונאסר ש"ך וכ' הר"ן ואע"ג דקי"ל ניצוק חיבור שאין הניצוק חיבור אלא לומר שאותו היין שלמעלה דינו כאותו היין שנתערב למטה והרי הוא כמוהו וכיון שאותו שנפל למטה נתבטל ונעשה היתר היאך יאסור היין שלמעלה.

(ג) שהעמוד:    משמע מדברי הר"ן דדוקא כשלא נפסק הקילוח אבל אם נפסק הקילוח אין היין שבחבית חיבור ליין שבבור וכיון שבאותו שנפל לבדו ליכא כדי נ"ט בטל כמו בצרצור והטעם דגבי חבית נהגו לערות בכלי כיוצא בו לבור וכיון שסוף היין שבחבית לירד על ידי כלי זה ודרכו בכך א"א לומר בו ראשון ראשון בטל שכל שעומד ליפול ולהתערב חשבינן ליה כמעורב כבר משא"כ בצרצור קטן שאין דרך לערות בכלי כיוצא בו לבור אין אנו רואים כנפל וכמעורב עכ"ל הש"ך.

סעיף בעריכה

(ד) ומשליכו:    או ישרפנו ויקברנו ונראה דה"ה לכל מקום שהוא אבוד כנון נהר עמוק וכיוצא בו או ימכרנו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו ואפילו מוכרו סתם שרי ואצ"ל לעובד כוכבים בשעת מכירה הריני מוכרו לך חוץ מדמי יין נסך שבו אבל כל זמן שלא הוליך הנאה לים המלח אסור כולו בהנאה ומיהו היכא שאין בו ממשות האיסור כגון שנתן יין בקנקנים של עובד כוכבים הכל מותר בהנאה שאין כאן דמי האיסור עכ"ל הש"ך וע"ל סי' קל"ז.

(ה) דמי:    וכשמוכר לעובד כוכבים חוץ מדמי חבית א' שרי וא"צ שוב הולכה לים המלח. ש"ך.

(ו) בששים:    וא"צ הולכת הנאה לים המלח או למכרו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו כ"כ הב"ח אבל הש"ך חוכך בזה להחמיר דהא דבטל בזה"ז ומותר אפילו בשתיה היינו משום הפסד אבל איך יהנה לכתחלה מהיין נסך שנפל לשם אלא מוליך הנאה וכו' ומותר בשתיה עכ"ל.

סעיף געריכה

(ז) טעם:    כ' הש"ך ואם נפלו המים לתוך היין אפי' מעט מעט כיון שנתרבו המים עד שאין היין נותן בהם טעם מותר מיהו קשה אמאי לא אמרינן חנ"נ בשלמא להפוסקים דס"ל דלא אמרינן חנ"נ בצונן ניחא אבל לדעת הרא"ש דס"ל דאף בצונן אמרינן חנ"נ כל שאינו נאסר במשהו והכא במים ביין נאסר בכדי נ"ט למה לא אמרינן חנ"נ ונראה דהרא"ש אזיל לטעמיה דס"ל דלא אמרינן חנ"נ אלא בבשר וחלב עכ"ל.

(ח) סותרים:    הנה בט"ז רוצה לתרץ דברי המחבר מאריך מאד בביאור דבריו ובנה"כ השיג עליו ודעתו נוטה כמ"ש בש"ך דנראה דטעות נפל בספרים וצ"ל וי"א אם נתרבה המשקה וכו' וסברא זו עיקר דלעולם טעמא לא בטיל אפילו מין במינו ואפילו בשאר איסורים כל שיש בו בכדי שיתן טעם בכנגדו בשאינו מינו לא בטיל וחוזר וניעור ש"ך [ול"נ דמ"ש המחבר ואם נתרבה המשקה כו' ר"ל שלא זרק מצרצור קטן אלא מחביות שהעמוד היורד מפי החביות גדול כמו בסעיף א' וכ"כ ב"ח ועי' ט"ז].

סעיף דעריכה

(ט) לבסוף:    כ' הרא"ש והא דלא אמרינן חנ"נ ויצטרך לבטל היין דהיתר ודאיסור היינו כיון שנאסר במשהו לא אמרינן ביה חנ"נ עכ"ל ולפ"ז לדידן דמקילין בסתם יינם דאינו אוסר אלא בס' אם נתערב בשל איסור ואין בו ס' נגדו ודאי אמרינן חנ"נ וצריך ס' נגד הכל נמצא שמקולא שלנו נמשך חומרא אבל מ"מ יש קולא אחרת לדידן דגם היין של היתר מועיל לבטל האיסור ט"ז וע' בס"ק ז' מ"ש בשם הש"ך.

סעיף העריכה

(י) חלקים:    כתב או"ה דווקא יין נסך במים אבל ביין או בתבשיל שמשביחו ודאי אסור הכל עד ס'.

(יא) חוץ:    כתב הש"ך דזה הוא אפילו בסתם יינם בזה"ז אע"ג דשרי בהנאה היינו דוקא במקום הפסד מרובה ולפ"ז אם היה הסתם יינם של ישראל מותר למכרו כולו אפילו גם דמי יין נסך שבו שהרי אפילו היה בעין היה מותר למכרו.

סעיף ועריכה

(יב) טעם:    א"ל הא חומץ נ"ט לפגם ביין דאיכא דניחא ליה טפי בחלא. הרשב"א.

סעיף זעריכה

(יג) במינו:    דבתר שמא אזלינן מיהו לדידן בזה"ז בטל בס' דלא גרע מסתם יינם כדלעיל ס"ב בהג"ה ש"ך.

סעיף חעריכה

(יד) ידיחם:    והוא שלא שהו זמן רב.

סעיף יעריכה

(טו) רב:    כ' הט"ז דזמן מועט הוא מועט ממש דומיא דמיד וכל שיש שהות יותר מזה מיקרי מרובה עכ"ל (ובנה"כ חולק ע"ז וכתב דלמה יאסר בפחות מע"ל דהא צונן בצונן הוא ואפילו בדבר מאכל שנפל לחומץ בעינן מע"ל כמ"ש לעיל סי' ק"ד וק"ה וכ"ש הכא עכ"ל).

סעיף יאעריכה

(טז) תקנה:    ואין למכרו לבע"ה עובד כוכבים דאין קונין ממנו כמ"ש סי' קי"ב דהא שם בס"ה מבואר דיש לפעמים היתר אף בשל בעה"ב ובפרישה תירץ שמא יחזור הבע"ה וימכרנו לפלטר ואינו נכון דא"כ יהיה אסור לקנות שום פת מן הפלטר מחשש שמא קנאו מבעה"ב עכ"ל הט"ז.

סעיף יבעריכה

(יז) בתבשיל:    כ' הש"ך אבל אם הוא לשבח בתבשיל אע"ג דהיה נטל"פ בתבלין אסור דהא השתא נותן טעם בתבשיל כדלעיל סי' ק"ג ס"ב בהג"ה אבל אם היין נטל"פ בתבלין וגם בתבשיל התבלין מותרין באכילה ומותר אפילו לכתחלה ליתנן בתבשיל כן הוא בתשובת הרשב"א ופשוט הוא וע"ל סוף סימן צ"ט וסוף סימן ק"ה עכ"ל.