שולחן ערוך יורה דעה קכט יב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

חיל שנכנס לעיר ונכנס לבית ישראל בשעת שלום חביות פתוחות אפילו הן פקוקות אסורות וסתומות במגופה של טיט מותרות ובשעת מלחמה אלו ואלו מותרות ודוקא בפתוחות מתחלתן אבל סתומות שנפתחו חיישינן להו:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(ל) אפי' הן פקוקות. דפקוקות כפתוחות דמי דכי מהדר לה לפקק לאו משום אימתא אלא משום אורחא דמילתא. ר"ן וריב"ש שם:

(לא) מותרות. שזה ראיה שלא פתחום שאם פתחום לא חזרו לסותמם שאין אימת אדם עליהם. ר"ן:

(לב) אלו ואלו מותרות. בין בחיל של מדינה זו בין בחיל של מדינה אחרת ב"י וד"מ וכן מוכח:


ט"ז

אפילו הן פקוקות. פי' בפקק של עץ דדוקא בשל טיט מותרת דאין אימת אדם עליהם להחמיר הסתימה בטיט אלו פתחוהו אבל בשל עץ אין עושין משום אימת האדם אלא אורחא דמילתא הוא כיון שאין בו טורח וכתבו התוספות הא דפקוקות ולא אמרינן משום ממון קאתי כדלעיל כי החיל אינם באים רק לאכול ולשתות עכ"ל ואין ללמוד מזה קולא לבעלי מלחמה דהאידנא שבאים לשלול ממון דמכל מקום גם לשתות הם באים והיינו דוקא במקום תחנותם אבל בשעה שהם שוללים ח"ו והיינו סיפא דבשעת מלחמה אין פנאי לנסך אלא דתמוה לי מה שסיים כאן דסתומות שנפתחו חיישינן להו והם דברי עצמו שכ"כ בספר ב"י [בשס הר"ן] וקשה אמאי לא נימא דבשביל ממון קאתי דהא בשעת מלחמה הוא וצ"ל דכאן מיירי במקום שאין רגילין להצניע ממון בחביות וגם התוספות שזכרתי היו יכולים לתרץ כן אלא דניחא להו לתרץ אפי' במקום שמצניעין ממון בחבית והש"ע לא איירי מזה וע"כ אנו למדים מזה דעכשיו שהבעלי מלחמות מחפשים אחר מטמונים אפי' בחביות יש להקל אפי' בסתומות שנפתחו דהיינו ממש דינא דגנבי שנזכר בסעיף י"א והיינו דוקא בשעת חירום ח"ו שהם שוללים שאז אינם עוסקים בשתייה רק בשלל ממון לחוד אבל אם נשתהו שם אחר החירום ההוא ודאי פתחוהו לשתותו ואז אותן שהיו סתומות ונפתחו אסורות כנלע"ד ברור:

באר היטב

(יט) פקוקות:    כפתוחות דמי דכי מהדר לה לפקק לאו משום אימתא אלא משום אורחא דמילתא ר"ן וריב"ש אבל סתומות מותרות שזה ראיה שלא פתחום שאם פתחום לא חזרו לחתום שאין אימת אדם עליהם.

(כ) מלחמה:    בין בחיל של מדינה זו בין בחיל של מדינה אחרת. ב"י וד"מ.

(כא) חיישינן:    כתב הט"ז דתמוה הוא אמאי לא נימא בשביל ממון קאתי דהא בשעת מלחמה הוא וצ"ל דכאן מיירי במקום שאין רגילין להצניע ממון בחביות וע"כ אנו למדין מזה דעכשיו שהבעלי מלחמות מחפשים אחר מטמונים אפי' בחביות יש להקל אפילו בסתומות שנפתחו דהיינו ממש דינא דגנבי שנזכר בסי"א והיינו דוקא בשעת חירום ח"ו שהם שוללים שאז אינם עוסקים בשתיה רק בשלל ממון לחוד אבל אם נשתהו שם אחר החירום ההוא ודאי פתחוהו לשתות ואז אותן שהיו סתומות ונפתחו אסורות כנ"ל ברור עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש