שולחן ערוך יורה דעה קכט יא
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכט · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
גנבים שנכנסו למרתף ופתחו חביות יין אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים אסור ואם רובן ישראל מותר ואם רובן ישמעאלים אסור בשתיה ומותר בהנאה ואם יש ליהודים שכונה לבדם שאין דרך העובד כוכבים מפסיקתה הולכים אחר רוב בני השכונה אע"פ שרוב בני העיר עובדי כוכבים ובמקום שרגילים להצניע ממון בחביות ומניחים אותם בין חביות יין אפילו אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים מותר דשמא לא באו אלא בשביל הממון וכשראו שהוא יין לא נגעו בו:
- הגה: וכל זה מיירי שראינו ריעותא כגון שהיו תחלה סתומות ונפתחו אבל אם היו סתומות ונמצאו סתומות או שהיו כולם פתוחות ולא נמצא בהם ריעותא הכל שרי (בב"י ריב"ש סי' תכ"ד ומרדכי ואגודה וראב"ן) דסתם גנב אינו לוקח יין ואם היה במקצתן ריעותא ונפתחו האחרים שאין אנו רואים בהן ריעותא הכל שרי (בב"י ומרדכי ס"פ ר"י תשובת מוהר"ם) וי"א שכל זה מיירי שיש גנבים ידועים מן העובדי כוכבים (כן משמע במרדכי פר"י והביאו הבית יוסף) אבל אם ידוע גנב אחד מישראל ומעובד כוכבים אינו ידוע תלינן בישראל הידוע ועיין לעיל סימן קכ"ח עוד מדינים אלו:
מפרשים
(כה) ישמעאלים כו'. דלאו עובדי עבודת כוכבים הן כדלעיל סי' קכ"ד ס"ק י"ב וסי' קכ"ח ס"ק א' וה"ה לשאר עובדי כוכבים בזמן הזה:
(כו) שאין דרך העובדי כוכבים מפסיקתם כו'. כתב הב"ח ובמקום הפסד מרובה יש לסמוך אהרא"ש וטור להתיר אף כשדרך עובדי כוכבים מפסיקתה אם נעולות הן בלילה נ"ל עכ"ל. ולפעד"נ דגם הרשב"א והמחבר מודים לזה דלא הצריכו שיהא אין דרך העובדי כוכבים מפסיקתה אלא כשאין דלתות השכונה ננעלות בלילה והרא"ש (ורבינו ירוחם) דהצריך שיהא דלתות השכונה ננעלות בלילה מיירי כשדרך הרבים מפסיקתה ביום והשתא הרא"ש והרשב"א לא פליגי ודלא כב"י וד"מ שכתבו דפליגי זה נ"ל ברור:
(כז) הולכים אחר רוב בני השכונה כו'. אע"ג דרוב וקרוב הולכים אחר הרוב אפילו בקורבה דמוכח כדלקמן סעיף י"ז שאני הכא כיון שנמצא בתוך השכונה גופה. פרישה וכ"כ הרשב"א במ"ה בית ה' סוף שער ד' בהדיא:
(כח) אפילו אם רוב גנבי העיר כו'. כ"כ הטור וצ"ע דבש"ס לא מתיר אלא משום ס"ס ופירש"י ספק עובדי כוכבים ספק ישראלים ואת"ל עובדי כוכבים שמא לא פתחו אלא בשביל ממון וכשראו שהוא יין פירשו אלמא דלא מיירי אלא בספק עובדי כוכבים וישראלים דהיינו דגנבי עובדי כוכבים וישראל שוין א"נ באין ידוע אי רוב גנבי עובד כוכבים אי רוב גנבי ישראל אבל ברוב גנבי עובדי כוכבים לא דליכא ס"ס כיון דרוב גנבי עובדי כוכבים וכן נראה מדברי רבינו ירוחם ויש ליישב בדוחק וקצרתי כיון שאין דין זה מצוי בינינו דאין רגילות להצניע ממון בחביות יין וכמ"ש הרא"ש:
כתב העט"ז וכן גנבים שדקרו חבית בסכין ובידם קדרה ומשכו יין לתוכה י"א היין שבתוכה יש להתיר מטעם ס"ס שמא מתוך שהוא בהול בקדרה זו לא נגע ביין אלא מיד כשעבר הסכין את עובי השולים יצא היין ולא נגע בו בסכין ואת"ל נגע בו בסכין כיון שלא נתכוין הגנב אלא לנקוב כדי שיצא היין ולא חשש למגעו ה"ל כחו שלא בכונה ושרי ויש להקל בזמן הזה שאין מנסכין עד כאן לשונו נראה מדבריו דאם ידוע שנגע בסכין אסור דליכא ס"ס ודבריו תמוהין דמעולם לא תמצא ס"ס כזה דהא בהך טעמא לחוד דכיון שלא נתכוין אלא לנקוב שרי ובאמת הבין כך מל' המרדכי שהביא הב"י דמתיר מטעם ס"ס וליתא דמסקנתו להתיר מהך טעמא לחוד אפי' בזמן הש"ס וכ"כ הרב לעיל סי' קכ"ד סכ"ד דשרו מהך טעמא לחוד דכיון דלא כוון רק לנקוב החבית ה"ל מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה ושרי עכ"ל וכבר נתבאר שם דמגע עובד כוכבים שלא בכונה ע"י דבר אחר שרי אף לדין הש"ס וע"ש:
(כט) דסתם כו'. דגנבים כחיל בשעת מלחמה דלקמן סעיף י"ב דמי ריב"ש שם וצ"ע בריב"ש שם:
ואם יש ליהודים שכונה בו'. הרא"ה בבדק הבית הקשה על הרשב"א בזה דהא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב. ותירץ במשמרת הבית דלא אמרינן כן אלא כשאין המועט מובדל בפני עצמו אבל אם הוא מובדל כהך דהכא שיש שם שכונה לישראל לבד בטילה רוב העיר מן השכונה ההיא ולא אזלינן אלא בתר רוב השכונה לחוד שאין רגל בני העיר מצוי שם:
שאין דרך העובד כובבים מפסיקתה. הרא"ש החמיר וכתב דבעינן שיהא דוקא נעול בלילה כמ"ש ב"י נראה פשוט דהרשב"א מודה בזה דמותר ומו"ח ז"ל כתב דבהפסד מרובה יש לסמוך על הרא"ה דמותר בדרך העובדי כוכבים מפסיקתה והוא נעול בלילה והוא שלא בדקדוק דבזה כ"ע ס"ל דמותר ואפילו בהפסד מועט דכל שנעול בלילה עדיף טפי מאין דרך העובדי כוכבים מפסיקתה וזה פשוט:
שהוא יין לא נגעו בו. התוספות כתבו וז"ל ואולי כשמחפשים בכ"מ מטמוני ישראל גם היין אסור לפי שגם לתוך החבית הכניסו קנה ארוך לחפש בו עכ"ל ונ"ל דעכשיו שאנו מקילים בסתם יינם במגע עובדי כוכבים ע"י דבר אחר מותר גם אם אפי' נגעו בו בקנה כיון דלאו למגע יין נתכוין רק לחפש הממון הוי ליה מגעו שלא בכוונה ושרי כדלעיל סימן קכ"ד סעיף כ"ד ואפילו אם נגע ביד עצמו בזה היה נראה להתיר אלא שאין להקל כ"כ כיון שלא נמצא בפירוש ואיתא בהג"ה אשר"י פרק השוכר דהאידנא אין לאסור אפילו סגר הדלת ולא נתפס כגנב אא"כ יש לחוש לשתייה או לשום הנאה שלו עכ"ל:
במקצתן ריעותא כו'. ע"כ פסק המרדכי סוף פ' ר' ישמעאל בשם מהר"ם גנבים שבאו למרתף ועשו ברזא לא' מן החביות שלא היתה מבורזת תחילה והיו שם חביות אחרות שהיו מבורזות תחילה והשיב דלא מחזקינן איסורא להשאר שאין בהם ריעותא כדאיתא בפרק גיד הנשה וכי מפני שוטה זה נאסר כל המקולין כו' כ"ש שיש לומר שמן המשובח לקחו דים דהיינו אותה מליאה שהם עשו לה ברזא וכ"כ ד"מ בשם ריב"ש סימן תכ"ד דלא נאסר אלא אותה שודאי נפתח מן הגנבים ודלא כתשובת רשב"א הביאה ב"י בס"ס קכ"ח דאוסר כל היין שמא בדק את כולם איזה טוב יותר:
שיש גנבים ידועים. בזה מתרץ רמ"א דברי המרדכי שהביא בית יוסף דס"ל אפילו אם ידוע שיש גנב אחד ישראל מותר ובגמרא התיר רבא משום רוב גנבי ישראל כן הקשה ב"י ובחילוק זה של הרמ"א א"ש ועי' מ"ש סי' קי"ד סעיף י' שסותר רמ"א דבריו שבכאן ובאמת העיקר כמ"ש כאן:
(טז) ישמעאלים: דלאו עובדי עבודת כוכבים הן וה"ה לשאר עובדי כוכבים בזה"ז.
(יז) רוב: אע"ג דרוב וקרוב הולכים אחר הרוב אפילו בקורבה דמוכח כדלקמן סי"ז שאני הכא כיון שנמצא בתוך השכונה גופה כ"כ הרשב"א וכ' הב"ח ובמקום הפ"מ יש להתיר אף כשדרך העובד כוכבים מפסיקתן אם נעולות הן בלילה וכתבו הט"ז וש"ך ע"ז דבהא כ"ע מודו אפילו בהפסד מועט אם נעולות הם בלילה.
(יח) נגעו: כתב הט"ז נ"ל דעכשיו שאנו מקילין בסתם יינם במגע עובד כוכבים ע"י ד"א מותר גם אפי' אם נגעו בו בקנה כיון דלאו למגע יין נתכוין רק לחפש הממון ה"ל מגעו שלא בכונה ושרי כדלעיל סי' קכ"ד סכ"ד ואפילו אם נגע ביד עצמו בזה היה נראה להתיר אלא שאין להקל כ"כ כיון שלא נמצא בפירוש ואי' בהגהת אשר"י פ' השוכר דהאידנא אין לאסור אפילו סגר הדלת ולא נתפס כגנב אא"כ יש לחוש לשתיה או לשום הנאה שלו עכ"ל וכתב הש"ך על מ"ש המחבר אפי' רוב גנבי עיר עובד כוכבים מותר דהא בש"ס משמע דאינו מותר אלא משום ספק ספיקא והיינו כשגנבי עובד כוכבים וישראל שוין או שאינו ידוע מי המה הרוב אבל ברוב גנבי עובד כוכבים דליכא ספק ספיקא לא (והמעיין בתוס' ובאשר"י דף צ"ד בהג"ה יראה דלא קשיא מידי שמיירי דחביות הרבה פתוחות יותר מכדי שתיה דאז אפילו ברוב עובדי כוכבים הוי ספק ספיקא ע"ש וסיים הש"ך וז"ל וקצרתי כיון שאין דין זה מצוי בינינו דאין רגילות להצניע ממון בחביות יין וכמ"ש הרא"ש עכ"ל).