פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

חבית של עץ שהוא מטפטף או שותת יקח ישראל הנעורת בידו ויניחנה כנגד הנקב שימנע היין קצת מלצאת ויבא עובד כוכבים אומן ויהדקנה בסכין בנקב עד שיסתום היטב ואם היין שותת הרבה צריך ליזהר ביותר שלא יגע העובד כוכבים ביין (בידו אבל בסכין בדיעבד שרי) (טור והפוסקים) והרוצה לעשות מן המובחר יהדק החבית בחבל ויפסוק שתיתת היין ואחר כך יתקננו:

הגה: עובד כוכבים שנגע ביינו של ישראל להכעיס כדי לאסרו עליו (תוספות פר"י דנ"ח ע"ב ומרדכי ואגודה שם) אפילו אינם יודעים כך אלא באומדנות המוכיחות (ת"ה סימן כ"ו ובנימין זאב סי' שמ"ח עיין שם שהאריך) מותר אפילו בשתייה ויש לשתותו בפני העובד כוכבים כדי שלא ירגילו עצמם בכך (תוספות ומרדכי פר"י בשם א"ז)

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(עו) יקח ישראל הנעורת. כב"י דמדברי התוספות והג"א משמע דלשופרא דמילתא הוא ולא לעיכובא ויש לתמוה למה דהא אם יתן העובד כוכבים הנעורת הוי כמנח ידיה (דלעיל סעיף כ"ג) כיון דמונע היין מלצאת ושמא י"ל כיון שאין זה נקב גמור אלא סדק לא מחמרינן ביה כולי האי עכ"ל ועיין עוד בטור מ"ש ויש מחלקים כו' ובב"י וב"ח:


(עז) אבל בסכין כו' שרי. שאינו מכוין רק לסתום הכלי ולא ליגני ביין והוי כמו על ידי ד"א שלא בכוונה טור והפוסקים ולדידן אף ביד שרי במקום הפסד כיון דהוי מגע שלא בכוונה:



באר היטב

(מט) בסכין:    שאינו מכוין רק לסתום הכלי ולא ליגע ביין והוי כמו ע"י ד"א שלא בכוונה ולדידן אף ביד שרי במקום הפסד כיון דהוי מגע שלא בכוונה ש"ך וכתב הט"ז אף דיש יין בלוע בהנעורת מ"מ מה שיוציא לחוץ הולך לאיבוד עכ"ל.


(נ) ירגילו:    (וכ' בנה"כ שאירע לו מעשה כזה שהעובד כוכבים נגע ביין וא"ל אל תירא שאל אביך ויגדך שהוא מותר מאחר שעשיתי להכעיס ואסרו לו אביו הגאון ז"ל ע"ש).







▲ חזור לראש