שולחן ערוך יורה דעה קכד ד
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכד · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
בני השפחות העובדות כוכבים שנולדו ברשות ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדולי' אוסרי' היין בשתיי' במגען אבל מגע הקטני' מותר אפי' בשתיי' כיון שמלו אע"פ שעדיין לא טבלו:
מפרשים
(ח) אוסרין היין בשתיה. לא ידעתי מנ"ל הא דהא כיון דלא טבלו עדיין עובדי כוכבים הן ומגען אוסר אפילו בהנאה דקי"ל אינו גר עד שימול ויטבול ול"ד לגר שמל ולא טבל כדכתבו התוס' והרא"ש דשאני עבדים שאין לבן לשמים אלא מאימת רבן מתיהדים וכ"כ הר"ן להדיא דמגען אוסר בהנאה וכן משמע להדיא מדברי הרשב"א בתה"א והקצר ע"ש וכן הוא בתוס' פ' ר"י דף נ"ז ע"א ד"ה גדולים אין כו' והכי מוכח נמי בתוס' שם ריש ע"ב ע"ש והכי משמע פשטא לישנא דברייתא עושים י"נ דהיינו אפילו בהנאה וכן משמע בתוספתא שהביא הרשב"א דקתני הרי אלו עובדי כוכבים יינם בגדולים אסור וגם הרמב"ם ושאר כל הפוסקים כתבו בסתמא אוסרים היין משמע אפי' בהנאה וכן נ"ל להוכיח מן הש"ס (פר"י שם) דקמוקים ברייתא דקתני הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים שמלו ולא טבלו וכן בני השפחות שמלו ולא טבלו גדולים עושים יי"נ קטנים אין עושים יי"נ כרב (דקיי"ל כוותיה) דאמר עובד כוכבים קטן אינו עושה יי"נ אלא בשתיה וקטנים דאינם עושים אפילו בשתיה קאי אבני השפחות אבל עבדים קטנים עושים יי"נ בשתייה א"כ ע"כ האי גדולים עושים יי"נ בהנאה הוא דהא קאי נמי אעבדים ועבדים ע"כ בהנאה הוא דאל"כ מאי איריא גדולים אפי' קטנים נמי. ומיהו לדידן דעובדי כוכבים בזמן הזה לאו עובדי עבודת כוכבים הן כל מגע עובדי כוכבים שרי בהנאה במקום הפסד כדלעיל ר"ס קכ"ג:
(ט) כיון שמלו כו'. המחבר לטעמיה אזיל שכתב ב"י דדעת הרמב"ם כדעת הרא"ה והטור ולענין הלכה כיון שהרמב"ם והרמ"ה מסכימים לדעת אחד הכי נקטינן עכ"ל אבל בספרי כתבתי דמדברי הרמב"ם לא מכרעת מידי והבאתי שם דברי הכ"מ שדחה דברי הרשב"א והוכחתי שכל דבריו אינם מכוונים שכדברי הרשב"א עיקר דאפי' לא מלו מגען מותר אף בשתייה ועוד דהא ר"ח ובה"ג ור"י וסה"ת ושאר פוסקים פסקו לגמרי כשמואל דעובד כוכבים קטן מגעו מותר אפי' בשתיה א"כ ברייתא דקתני מלו ולא טבלו לאו משום קטנים נקט לה וא"כ נהי דבעובד כוכבים קטן פליג עליה רב וקי"ל כותיה מ"מ בבני השפחות לא חזינן דפליג עליה ואדרבה אמרי' בש"ס דמודה בבני השפחות דעדיפי מעובד כוכבים קטן וזה ברור מיהו תינוק עובד כוכבים דלאו בן שפחה הוא אפי' מל עושה יי"נ בשתיה כל זמן שלא טבל כדכתב הרשב"א בת"ה דקי"ל דאינו גר עד שימול ויטבול וגם המחבר מודה בהא כדמוכח מדבריו בכ"מ שם וכן הוא בתוס' פר"י דף נ"ז ע"א סוף ד"ה גדולים אין כו':
כיון שמלו כו'. אזיל לטעמי' ". "ו שכתב בב"י שגם הרמב"ם ס"ל כהרא"ה דבעינן דוקא מלו ולא כהרשב"א דסבירא ליה אפילו לא מלו ותמהני מאד מהיכן משמע ליה לב"י מדברי הרמב"ם כן שהרי בגמרא נקט ג"כ מלו ופי' הרשב"א דמלו דנקט הוא לרבותא דגדולים אפילו מלו אוסרים ואמאי לא נימא גם ברמב"ם כן ותו ק"ל למה לא פסק כרשב"א כיון דבהדיא אמרינן כן בתוספתא כמו שמביא בתה"ה ועל הטור לק"מ שלא ראה ספר תה"ה ולא ידע מתוספתא זאת דודאי אין כח לחלוק על תוספתא:
(ו) בשתיה: והש"ך חולק וס"ל דאוסרים אפי' בהנאה ומביא כמה הוכחות וראיות ע"ז מש"ס ופוסקים וסיים ומיהו לדידן דהאומות בזה"ז לאו עובדי עבודת כוכבים הן כל מגע עובד כוכבים שרי בהנאה במקום הפסד כבסי' קכ"ג עכ"ל.
(ז) שמלו: הט"ז והש"ך חולקים על המחבר בדין זה ופסקו בקטנים של בני השפחות אע"פ שלא מלו מגען מותר אפילו בשתיה מיהו תינוק עובד כוכבים דלאו בן שפחה הוא אפילו מל עושה יי"נ בשתיה כל זמן שלא טבל דקי"ל דאינו גר עד שימול ויטבול.