שולחן ערוך יורה דעה קיט ח
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קיט · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
החשוד על הדבר אינו נאמן עליו אפילו בשבועה:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כא) החשוד על הדבר אינו נאמן עליו אפילו בשבועה. הטעם שכבר חשוד הוא לעבור על השבועה שמושבע ועומד הוא מהר סיני (וע' בריש פ' יום הכפורים ובשבועות דף כ"ב ע"ב) ואין להקשות הא כתב המחבר בח"מ סי' פ"ו סט"ו דמי שנשבע שלא יטעון אלא האמת ואח"כ נתחייב שבועה שאינו נפטר בשבועה הראשונה והטעם כתב הרשב"א בתשו' סימן תתקס"ד דבשבועה ראשונה שנשבע עדיין לא יצא שקר מפיו משא"כ בשבועה האחרונה שבאה על דבר שכבר נעשה ואם ישקר בה יוציא שקר מפיו (ובתשובת ש"ד כתב כדברי המחבר כאן) וא"כ ה"נ נימא דאע"פ שהוא מושבע ועומד מהר סיני לא חשוד אשבועה דלעבר הא ליתא דדוקא לענין ממונא אמרינן הכי אבל לענין איסורא אין חילוק בין שבועה דלהבא לשבועה דלעבר ועוד דהכא כיון שהוא מושבע ועומד מהר סיני ועבר ג"כ על עבירה גרע טפי ולכך הוא חשוד אפילו בשבועה דלעבר ותדע שהרי אפילו עבר על שבועה דלהבא לא מיקרי חשוד על השבועה וכמ"ש המחבר בח"מ סי' צ"ב ס"ב ע"ש אלא ודאי כדאמרן ודוק:
(כב) אינו נאמן עליו אפילו בשבועה. ונראה דכ"ש שאינו נאמן על דבר הקל ממנו בשבועה וכתב מהרש"ל פ"ק דחולין סי' ו' דמ"מ מי שהוא חשוד על סתם יינם כמו בדורות הללו מותר להאמין לו על יין נסך כשנשבע עליו רק שיפרטו לו השבועה היטב דאינו מושבע ועומד לפי שמיקל בסתם יינם שהוא מדרבנן עכ"ל וכתב שכן הורה הלכה למעשה ואולי לא הורה כן אלא בסתם יינם לפי שמקילין בו אבל אין להורות כן בשאר איסורי דרבנן דהא משמע להדיא בתשובת הרשב"א סימן ס"ד דאף בגבינה אין להאמין לחשוד עליו אפי' בשבועה ע"ש וא"כ י"ל דאף באיסורי דרבנן שייך למימר שהוא מושבע ועומד מהר סיני בלאו דלא תסור ועוד דרבנן עשו סייג לתורה ומ"מ צ"ע בדבר דבתשובת הרשב"א סימן ק"ט איתא שאף בגבינה הרבה מהם שקילא בעיניהם טובא ואפשר סתם יינם יותר קילא בדורו מגבינה בזמן הרשב"א:
ט"ז - טורי זהב
אפי' בשבועה. דהא מושבע ועומד מהר סיני הוא ועובר על אותה השבועה וא"כ גרוע הוא מחשוד לאותו דבר ואינו נאמן:
באר היטב
(יג) בשבועה: הטעם שכבר חשוד הוא על השבועה לעבור שמושבע ועומד הוא מהר סיני ואף דהשבועה דמהר סיני הוא לעבר הואיל והוא מושבע ועבר ג"כ על עבירה גרע טפי ועוד דאין חילוק בין שבועה דלהבא או לעבר רק לענין ממונא אבל לא לענין איסורא ועי' בחושן משפט סי' צ"ב ס"ב ובסי' פ"ז סט"ו ונראה דכ"ש שאינו נאמן על דבר הקל ממנו בשבועה. וכתב מהרש"ל דמ"מ מי שהוא חשוד על סתם יינם כמו בדורות הללו מותר להאמין לו על יי"נ כשנשבע עליו רק שיפרטו לו השבועה היטב דאינו מושבע ועומד לפי שמיקל בסתם יינם שהוא מדרבנן עכ"ל וכתב שכן הורה הלכה למעשה ואולי לא הורה כן אלא בסתם יינם לפי שמקילין בו אבל אין להורות כן בשאר איסורי דרבנן ואף בגבינה אין להאמין לחשוד עליו אפי' בשבועה דאף באיסורי דרבנן שייך למימר שהוא מושבע ועומד מהר סיני בלאו דלא תסור עכ"ל הש"ך.