שולחן ערוך יורה דעה סד ט
<< · שולחן ערוך יורה דעה · סד · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
חלב הדבוק לכרס שתחת הפריסה אסור.
- הגה: וכן המנהג בכל מקום. מלבד בני ריינוס' שנוהגין במקצתו היתר ואין מוחין בידם שכבר הורה להם זקן (הגהת אשיר"י ומרדכי ורוב הפוסקים).
- ובכל מקום שנוהגין בו איסור דינו כשאר חלב לבטלו בששים (א"ו הארוך) אבל אין אוסרין כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר (חידושי אגודה).
מפרשים
(יא) מלבד בני ריינוס כו'. וכתב ב"י בשם המרדכי שלדברי הכל צריך להסיר הקרים שתחת המכסה ולא נחלקו אלא בחלב שתחת אותו הקרום עכ"ל וכ"כ בד"מ:
(יב) אבל אין אוסרים כלים כו'. ז"ל הב"י מ"כ בשם ספר אגודה בערפורט נוהגים לאסור ובשאר קהלות נוהגים להתיר אמנם אלו אין נמנעין מכלי' של אלו ומבישוליהן אך הכרס אין אוכלים בבואם לקהילותם עכ"ל וכן הוא בחדושי אגודה הנדפסים בסוף תשובת מהרי"ו ובאגודה פרק ג"ה סי' פ"ט ומשמע דאפילו יש תערובות מחלב הדבוק לכרס בתבשיל ואינו בטל בתבשיל אין נמנעין מלאכול ועי' בסי' קט"ו ס"ק ט"ז י"ז ובסי' קי"ט ס"ק כ' כתבתי כמה חילוקי דינים בזה:
שתחת הפריסה. פי' קרום פרוס על הכרס וקורין אותו טרפה ליל"ך בל"א או נע"ץ ותחת אותו הקרום יש חלב דבוק בכרס עצמה ואסרו רבינו אפרים ורבינו יואל התירו והאריך במרדכי בראיותיהם וקי"ל כרבי' אפרים:
כשאר חלב לבטלו בס'. מ"מ נ"ל שאין אומרים בו חתיכה עצמה נעשית נבלה להצריך ששים נגד כל החתיכה שזה החלב דבוק בו אם אין בו עצמו ששים מאחר שרוב הפוסקים ס"ל דלא אמרינן חתיכה עצמה נעשה נבלה אלא בבשר בחלב כרבינו אפרים לקמן סי' צ"ב. וכן מצאתי לרש"ל פרק א"ט סי' נ"ד מטעם דכל שאין נותן טעם אין איסו' מן התורה אלא מדרבנן גזרו בזה דחתיכה עצמה נעשית נבלה ומאחר שאחרים אוכלים זה החלב כרבינו יואל על כיוצא בזה לא גזרו ע"כ. ומ"מ כתב שם שלענין מה שאנו קי"ל חלב טהור סותם הנקב כדאיתא ר"ס מ"ו אף חלב זה אינו טהור לענין שיוכל לסתום נקב כיון דלרבינו אפרים חלב מה"ת הוא וענוש כרת:
אבל אין אוסרין כלים כו'. באגודה כתוב אמנם אלו אין נמנעין מכלים של אלו ומבישוליהן אך הכרס אין אוכלין וכתב רש"ל על זה דמאחר שכתב שאין נזהרין אלא מהכרס עצמו הא התבשיל שנתבשל עמו אוכלין אותו וזהו מ"ש שאין נזהרין מבישוליהן ואפילו להאוסרין ומחזיקין אותו בחלב גמו' מ"מ מסתמ' המעט חלב שעל הכרס הוא בטל בששים נגד הכרס והמרק והלפתן שעמו ע"כ:
(ח) במקצתו: אבל לכולי עלמא צריך להסיר הקרום שתחת המכסה ולא נחלקו אלא בחלב שתחת אותו הקרום ב"י בשם המרדכי.
(ט) בששים: כתב הט"ז מיהו לא אמרינן בו חתיכה עצמה נעשה נבלה להצריך ס' נגד כל החתיכה שזה החלב דבוק בו (מאחר שרבינו אפרים פסק דא"א חתיכה נ"נ אלא בב"ח) אבל לענין סתימת הנקב לא מיקרי חלב טהור ואינו סותם (מאחר דלר"א חלב גמור הוא ע"ל סימן מ"ח).