שולחן ערוך יורה דעה לט י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

כל מקום שאסרו סרוכת הריאה אין הפרש בין שתהא הסירכא דקה כחוט השערה בין שתהא עבה וחזקה ורחבה כגודל ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולים להקל וכל הנוהג כן כאלו מאכיל טרפות לישראל:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

כל מקום שאסרו כו'. ז"ל רש"ל ובענין הנענוע אם נוכל לנענע אף שאינה ניתקת במיעוך היד המנהג להתירה בבהמת ישראל ודוקא בבהמה גסה ומ"כ בשם מהרי"ל מתי שמנענעין הריאה ונשאר הסרכא בבשר הריאה טרפה משום דאין סירכא בלא נקב אבל נשאר בשומן הלב כשרה ודנין אותה כריר בעלמא ע"כ וסברא ישרה היא שאם נשאר בבשר הריאה ולא ניתק' [אלא] מהשומן איגלאי מילתא דמן הריאה היא אכן אם ניתקה באמצע אין כאן הוכחה דמן הריאה בא עכ"ל וכתב עוד דיכול לנענע אפי' הרבה פעמים ונוהגין לחתוך הכבד קודם הנענוע ע"כ ומבואר בב"י דאין היתר נענוע אלא בנסרך לשומן הלב דוקא ופשיט הוא שצריך בדיקה ג"כ בהיתר זה אבל הב"י כתב שהדבר פשוט שאין אנו בקיאים בנענוע זה וע"כ לא הביאו בש"ע ע"כ לא יסמוך אדם על נענוע רק חכם גדול:
 

באר היטב

(כג) לישראל:   וכתב בט"ז בשם מהרש"ל בענין הנענוע אם יוכל לנענע אף שאינה ניתקת במיעוך היד המנהג להתירה בבהמות ישראל ודוקא בבהמה גסה וכ' בשם מהרי"ל אם מנענע הריאה ונשאר הסירכא בבשר הריאה טריפה משום דאין סירכא בלא נקב אבל נשאר בשומן הלב כשירה ודנין אותה כריר בעלמא וכ' עוד דיכול לנענע אפי' הרבה פעמים ונוהגין לחתוך הכבד קודם הנענוע מיהו הדבר פשוט שאין אנו בקיאין בזה ע"כ אל יסמוך אדם ע"ז רק חכם גדול (והש"ך העיד דאנן לא נהיגין כלל לנענע).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש