שולחן ערוך יורה דעה כ א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

מקום השחיטה בצואר בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה, והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות, והיינו שייר בחיטי, אוהוא שבסוף הקנה למעלה יש בתוך טבעת הגדולה כמו שני גרגרים מגוף שחוסי (פירוש, תרגום "בדל אזן" – "הסחוס דבאודן", כלומר הקשה שבאוזן), ונקראים חיטי. ואם שחט בתוך החיטין ושייר מהם כל שהוא למעלה, כשרה, שהרי שחט משיפוי כובע ולמטה. ואם לא שייר מהם כלום אלא שחט למעלה מהם, הרי זה מוגרמת (פירוש הגרמה, הכרעת הסכין חוץ למקום שחיטה לצד הראש או לצד הגוף) ופסולה.

(ולכתחילה ישחוט למטה מטבעת הגדולה) (מדרכי פרק אלו טריפות ומהרי"ו הלכות שחיטה, ועיין ס"ק א').

ושיעורו למטה עד ראש בכנף האונא כשנופחין אאותה ועולה למעלה עד מקום שמגיע ראשה בקנה, אז הוא המקום בעצמו שהיתה נוגעת כשהיתה חיה הבהמה והיתה רועה כדרכה כשתמשוך צוארה לרעות גבלי שתאנוס עצמה למשוך צוארה בביותר. (דובעוף למטה בקנה כמו בוושט) (ר"ן בשם הרא"ה) (עיין ס"ק ד' כל הסעיף):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) והוא שבסוף הקנה כו' ודעת מהרי"ו נראה שלא להכשיר למעלה מטבעת הגדולה וכ"כ מהרי"ל וכן הוא בהגהות מהרי"ו וכ"כ האגור ע"ש שחיטת אשכזים ושכן ראה נוהג מורו אביו ז"ל וכ"כ מהרש"ל בהגהותיו לשחיטת שאין אנו נוהגים להכשיר כלל למעלה מטבעת הגדולה מחמת חשש תקלות וכן הוא בשחיטות האחרונים ואף על פי שבב"ח תמה דהלא מבואר בפ"ק דחולין (דף יח.) דכשר ולפע"ד דיצא להם כן מעובדא דמוגרמת בפ' הגוזל (בבא קמא צט:) משמע שם דמפני ע"ה יש להחמיר שלא להכשיר למעלה מטבעת הגדולה וכדאיתא בתוס' שם (ד"ה מנעך) ע"ש מיהו מסיק בב"ח דבמקום הפסד מרובה וכה"ג יש לפסוק כמ"ש המחבר וכן פסק מהרש"ל בשחיטות.

(ב) כנף האונה שהיא בצד שמאל וכשהבהמה רועה יוצאת יותר מן הגוף משל צד ימין שהיא עבה עכ"ל הגה"מיי שהביא ב"י וד"מ.

(ג) בלי שתאנוס עצמה בשעת שחיטה למשוך צוארה ביותר.

(ד) ובעוף למטה בקנה כו' ז"ל ד"מ ובהר"ן פ' אלו טריפות דף תרפ"ג ע"א כתב והרא"ה קבל מאחיו דשיעור ושט בעוף כנגדו כע"ל וע"כ נרשם כאן בש"ע ר"ן בשם הרא"ה וטעות הוא דה"ק הר"ן שיעור ושט דעוף למעלה כנגדו בקנה משפוי כובע ולמטה והכי איתא בדבריו להדיא ומביאו ב"י וכן הוא ברא"ה בס' ב"ה דף כ"ה ע"א וא"כ צ"ע מנין לו להר"ב זה דלמטה בקנה כמו בושט ונ"ל שיצא לו כן ממ"ש ב"י שמ"כ דבעוף למטה בושט עד גגו של זפק ובקנה עד כנגד גגו של זפק ולקמן ס"ק ז' נתבאר דשעור ושט למטה עד הזפק דכתבו הט"ו היינו גגו של זפק.


ט"ז

שבסוף הקנה כו'. ז"ל כל בו בשם הרב הברצלו"ני ענין שיפוי כובע הוא שע"פ הטבעת הגדולה יש שם בשר ופי הבשר עשוי חטים ועל אותן חטים כיסוי שדומה לעלה של הדס ועליה עצם אחד מטבעת הגדולה ומכסה סביב זה הבשר כמו כובע ובאמצע זה העצם יש שיפוי אחד בגוף העצם ונקרא שיפוי כובע ואמרו רבנן משיפוי כובע ולמטה כשירה שהוא כמו אצבע למעלה מטבעת הגדולה עכ"ל:

ולכתחלה ישחוט כו'. משמע דיעבד כשר אפילו למעלה עד שיפוי כובע וכ"כ רש"ל דהך שיעור של טבעת הגדולה הוא להרחקה מחמת חשש תקלה ובהפסד מרובה יש לחלק ע"כ:

בלי שתאנוס עצמה. בגמרא איתא אמר רבא ובלבד שלא תיאנס פרש"י למשוך הסימנים חוץ נחזה בידי אדם בעי רבי חנינא אנסה עצמה מהו פרש"י לפשוט מאד צוארה בשעת שחיטה תיקו ולחומרא והתוס' פירשו בעיא זאת אנסה עצמה שפשטה ראשה יותר מדאי ליטול ירק בבור עכ"ל נראה כוונתם דלא ניחא להו לפרש פרש"י דאבעיא על שעת השחיטה דאם הוא טפי ממה שרגיל להתפשט בשעה שהיא רועה ודאי פסולה כיון דכבר קי"ל השיעור בכדי שהיא רועה ע"כ פירשו דמספקא ליה בפי' דכל שהיא רועה דדרך הבהמה לפשוט ראשה ביותר ליטול ירק מן הבור ואח"כ אוכלת אחר שחוזרת קצת מן הפישוט הגדולה מי נימא דגם זה בכלל השיעור שאמרו כשהיא רועה או נימא דוקא כשהיא רועה כפשוטו ואין פישוט ליטול הירק בכלל זה כנ"ל נכון ובזה מתורץ למה לא הביא הטור שאין חילוק בין אונס שע"י אדם לאנסה מעצמה בשחיטה:

באר היטב

(א) אותה: פי' מצד שמאל וכשהבהמה רועה יוצאת יותר מן הגוף משל ימין שהיא עבה ביותר וכתב בש"ך דאין להכשיר למעלה מטבעת הגדולה. וכן דעת מהרש"ל אע"פ שהב"ח אינו מתיר אלא במקום הפסד מרובה יש להקל כדעת המחבר וכן הוא בשחיטת אשכנזים.

(ב) ביותר: כתב בה"י דלמעלה בקנה בעוף לא הזכיר בש"ע בהדיא מה דינו אבל מסתימת לשון נראה דדינו נמי משיפוי כובע ולמטה כמו בהמה.



פתחי תשובה

(א) ושיעור תורבץ הושט עיין בזה בתשובת אא"ז פנים מאירות חלק א' סוף סימן א':


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש