שולחן ערוך חושן משפט תכ יד

אפי' חסרו כשעורה מעור בשרו חייב בה' דברים שהעור אינו חוזר אלא צלקת (פי' רושם מכה שנתרפאה) לפיכך החובל בחבירו וקרע העור ויצא ממנו דם חייב בה' דברים:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אלא צלקת: פי' שחיתה המכה ובעור נשאר רושם המכה לעולם. והמ"מ כ' והב"י הביאו דצ"ע בחובל בבתו משמע דאינו חייב בזה כ"א בחבל בפניה דשם יש הקפדה ברושם וכאן סתם המחב' ובפריש' כתבתי שי"ל דדוקא בתו אינה מקפדת עם אביה בשאר מקומות משא"כ איש זה עם איש אחר ע"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}