שולחן ערוך חושן משפט תכד י
<< · שולחן ערוך חושן משפט · תכד · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
האשה שחבלה בבעלה אם היה תוספת בכתובתה או נכסי מלוג או נכסי צאן ברזל מחייבים אותה למכרם לבעלה בטובת הנאה וגובה ממנה אם רצה הבעל ואם רצה לגרש' ולגבות ממנה הכל גובה ואם לא היה לה אינה יכולה למכור לו עיקר כתובתה שאסור לאדם לשהות את אשתו שעה אחת בלא כתובה אלא אם רצה הבעל כותב עליה שטר בדמי החבלה או מגרשה ונוטל מכתובתה הראוי לו:
- הגה: וכן אם החבלה כפי כתובתה מוכרת כתובתה לבעלה ומשלמת לבעלה ולא חיישינן שמא תהא קלה בעיניו להוציאה שהרי אם ירצה יוכל לגרשה ולגבות בחבלתו (טור סעיף י"ג):
מפרשים
אם היה תוספות בכתובתה או נ"מ כו': האי תוספות לא קאי אנכסי מלוג ואנצ"ב דקאמר וגם בטור וברמב"ם לא נזכר בדין זה נ"מ וצ"ב רק שהמחבר כללן יחד וכתב אשלשתן דהב"ד כופין אותה למוכרו בטובת הנאה כל אחד כפי דינו דהיינו נצ"ב ונ"מ צריכה למכור לבעלה או לאחר כולן והמעות שתקבל צריכה ליתן לבעלה בדמי חבלתו ואם הבעל קנאה כבטובת הנאה אזי הבעל מנכה לה אותן דמים דדמי חבלתו ובתוס' כתובתה שאינה יכולה למכור לאחר מטעם הנ"ל שתמחלה לבעלה כו' אזי אין לה קונה כ"א הבעל עצמו והאי תוס' כתובתה ר"ל שהוסיף לה בעלה זה כתובתה על דין כתובה דאורייתא דהיינו לבתולה מאתים דינרין צורי ולאלמנה מנה ומשום שהוצרך לכתוב אדין אם יש תוספות בכתובתה שימכרנה לבעלה בטובת הנאה ולא לאחר כתבו נמי כן אנצ"ב ונ"מ וסמך אהמחבר אפשיטיתו דבנצ"ב ונ"מ שהם בעין אין חילוק בין אם ימכרם לבעלה שחבל' בו או לאחרים וליכא למטעי בו. ומסיק וכ' ז"ל ואם לא הי' לה ר"ל דאין לה שום אחד משלשתן ואין לה אלא כתובה דאורייתא על בעלה אינה יכולה למכור כו' ור"ל שאין יכולה למכור ממנה כלום בין בטובת הנאה בין שלא בטובת הנאה דהא חכמים שיערו הכתובה במנה ומאתים ושבפחות מזה אפי' פרוטה יש לחוש שתהא קלה בעיניו להוציאה מ"ה אין תקנה לבעלה הנחבל לגבות ממנה דמי חבלתו אם לא שיגרשנה ויגבה מכתובתה דמי חבלתו או שיכתוב עליה שט"ח וכדמסיק וק"ל:
שהרי אם ירצה כו': ל' הטור שאף אם לא תמכרנה לו בשביל חיוב כתובה לא ימנע מלהוציאה אם ירצה שהרי אינו צריך ליתן לה כתובה כיון שחייבת לו נגד החבל' אבל אם כתובתה מרובה מחבל' אין אומרים למכור לו (פי' בטובת הנאה דאז אף שהוא מרובה מדמי החבלה אין נותנין בהנאה דמי החבלה) כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציא' ואלמלא המכר לא הי' מוציא' כיון שכתובת' מרובה מהחבלה עכ"ל וכן הוא בטור והוא מגמרא שם בפ' החובל ע"ש:
(יא) ירצה: ל' הטור שאף אם לא תמכרנה לו בשביל חיוב כתובה לא ימנע מלהוציאה אם ירצה שהרי א"צ ליתן לה כתובה כיון שחייבת לו נגד החבלה עכ"ל ועיין בתשובת רשד"ם סוף סימן רי"ז.