שולחן ערוך חושן משפט תכג ג

היתה שפחה או עכו"ם בשעת הריון ובשעת נגיפה נשתחררה או נתגיירה הרי דמי ולדות שלה

(וי"א דאם בעלה קיים הרי הן של בעל ואם לאו הוא פטור) (טור ס"ד בשם הרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

הרי דמי הולדות שלה: דכיון דאין הקדושין תופסין בשפחה ועכו"ם משום ישראל לא קרינן ביה בעל האשה ואין לישראל זה שנתעברה ממנו זכייה בהולדות ואף שהוא חי בשעת נגיפה (ול"ד לישראל שנתעברה מישראל בזנות דקי"ל דדמי הולדות הוא של הבועל דשם בני קידושין נינהו וכ"כ המ"מ שם) ומ"ה הדמים הן שלה משום דס"ל דזכתה התורה לה היכא דאין להבעל בהן זכייה כנ"ל:

וי"א דאם בעלה קיים הרי הן של בעל: פי' כשנתעברה מישראל וכנ"ל וטעמם דמדמי זה לישראל המזנה עם ישראלית:

ואם לאו הוא פטור: י"א הללו ג"כ לטעמם הנ"ל אזלי דאין לאשה שום זכייה בדמי וולדותי':

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) דאם בעל הקיים כו' ומהרש"ל פ"ה דב"ק סי' י"ז כתב דלהרא"ש לעולם אין לו לבעל דהא לא מיקרי בעל כיון דלא תפס בה קידושין ע"ש דהטור ומור"ם לא דקדקו בהרא"ש:

באר היטב

עריכה

(ה) שלה: דסבירא ליה דזכתה התורה לה היכא דאין להבעל זכיה בהן ול"ד לישראלית שנתעברה מישראל בזנות דקי"ל דדמי הולדות הוא של הבועל דשם בני קידושין נינהו כן כתב הה"מ שם.

(ו) קיים: ומהרש"ל פ"ה דב"ק סימן י"ז כתב דלהרא"ש לעולם אין לו לבעל דהא לא מקרי בעל כיון דלא תפסי בה קידושין ע"ש דהטור והרמ"א לא דקדקו בהרא"ש. ש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}