שולחן ערוך חושן משפט תיח יז
<< · שולחן ערוך חושן משפט · תיח · יז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אש שעברה והזיקה את האדם וחבלה בו הרי המבעיר חייב בנזקו ובשבתו ובריפויו ובצערו ובבשתו כאלו הזיקו בידו [שאע"פ] שאש ממונו הוא הרי הוא כמו שהזיק בחציו והוא שהי' האש ראוי להגיע שם למקום שהזיק בשעה שהדליק אבל אם לא היה ראוי להגיע שם כגון שהיה גדר ביניהם ונפל שלא מחמת האש אפילו אם היה אפשר לו לגדרה כבר כלו חציו ויש לו דין ממונו שהזיק אדם שאינו חייב אלא בנזק בלבד ופטור מארבע דברים:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
וחבלה בו: ואם מת מכח הבערה חייב בעליו מיתה כאלו ירה בו חץ וכ"כ הטור:
ובצערו ובבשתו: ואע"ג דיתבאר בסי' תכ"א דאין חייב על הבשת עד שיכוון לבייש ה"נ כיון דעבר הדליק' ברוח מצויה ה"ל כאלו ידע וכוון לכך וצריכין לומר דחילקו הרמב"ם והמחבר בין זה לנפל מן הגג ברוח מצוי' והזיק שכתב הרמב"ם בפ"א דחובל והמחבר לקמן בסי' תכ"א סי"א דאינו משלם בבשת משום דלא כוון דשאני התם דנפילתו מהגג ויזיק מחשב לאונס טפי אף שהי' ברוח מצוי' מהדליק אש ויצא והזיק לאדם אבל רש"י ור"ן כתבו בפ' כיצד הרגל בהדיא גם בזה דפטור מבושת והביאו ראיה מההיא דנפל מהגג והרא"ש והטור סתמו וכתבו בדין זה דחייב בד' דברים ועפ"ר שכתבתי שנ"ל דס"ל ג"כ כהרמב"ם דחייב גם בבשת וד' דברים חוץ מנזק קאמרי דנזק חייב בפשיע' לכ"ע אף אם לא היה בו משום חציו אלא משום ממונא ע"ש ודו"ק:
כאלו הזיק בידים: שאע"פ שאשו כו' כצ"ל וילפינן לה מדכתי' כי תצא אש ומצאה קוצים דמשמע דיצאה מעצמו וסיים וכתב ישלם המבעיר משמע דנחשב כאילו הבעירו בידים:
הרי הוא כמי שהזיק בחציו: פי' לענין להתחייב עליו בה' דברים וגם מיתה אם מת מחמת האש וכנ"ל אבל ג"כ לא גרע משור ובור שהן ממונו וחייב עליהן לפחות נזק ונ"מ דאפי' היכא דלא חייב על האש משום חציו כגון שלא היה לו לעבור עדיין חייב משום ממונו וכדמסיק המחבר:
ופטור מד' דברים: דכי יתן איש בעמיתו כתיב וכנ"ל:
באר היטב
(יא) והזיקה: ואם מת מכח הבעירה חייב עליו מיתה כאילו ירה בו חץ וכן כת' הטור. שם.
(יב) ובבשתו: אע"ג דיתבאר בריש סימן תכ"א דאינו חייב על הבושת עד שיכוון לביוש הכא נמי כיון דעברה הדליקה ברוח מצויה ה"ל כאילו ידע וכוון לכך אבל רש"י והר"ן כתבו בפרק כיצד הרגל דפטור בזה מבושת והביא ראיה מההיא דנפל מהגג שבסי' תכ"א סי"א ולדעת המחבר צ"ל דשאני התם דנפילתו מהגג מחשב לאונס טפי מהדליק אש ויצא והזיק לאדם והרא"ש והטור סתמו בדין זה וכתבו דחייב בד' דברים ונ"ל דס"ל גם כן דחייב בבושת וד' דברים חוץ מנזק קאמרי דנזק חייב בפשיעה לכ"ע אף אם לא היה בו משום חציו אלא משום ממונא. שם.
(יג) בחציו: פירוש לענין להתחייב עליו בד' דברים וגם מיתה אם מת מחמת האש אבל ג"כ לא גרע משור ובור שהן ממונו וחייב עליהן לפחות נזק ונ"מ דאפילו היכא דאינו חייב משום חציו כגון שלא היה לו לעבור מ"מ חייב משום ממונא וכדמסיק. שם.