שולחן ערוך חושן משפט שצג ד


שולחן ערוך

זהמגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות, ואכלתם בהמתו של בעל השדה, פטור. ואם הוחלקה בהם והוזקה, בעל הפירות חייב. אכלתן והוזקה באכילתן, פטור. ואם הגדיש ברשות בעל השדה, חייב אף על פי שלא קבל עליו לשמור, שהשומר בגרנות כיון שאמר לו הגדש בכאן, כמי שאמר לו הגדש ואני אשמור לך, הוא חשוב:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

(ז) המגדיש בתוך שדה חבירו כו' - כל' המחבר כן הוא ל' הרמב"ם בספ"ג דנ"מ ויש לדקדק בדבריהן שסיים וכ' שהשומר בגרנו כיון שא"ל הגדש כו' ולפני זה לא הזכירו בדבריהן דמיירי שיש בהשדה שומר לשמור השדה ושהוא נתן לבעל הפירות רשות ליכנס ואדרבא כ' אם הגדיש ברשות בעל השדה דמשמע דאיירי דבעל השדה נתן לו רשות להגדיש ולא השומר וליישב זה צ"ל דהן איירי בבעל השדה שהוא עצמו שומר השדה ואפשר דדרכן הי' בכך מ"ה סתמו ולא הוצרכו לכותבו וא"ש כיון דבעל השדה הוא עצמו השומר והוא הנותן לו רשות להגדיש מ"ה הרי"ף והרמב"ם מודים בזה דאף דבעלמא לא אמרינן עול ואנטר לך קאמר בזה דבל"ה משמר השדה ויושב בצדו דה"ל סתמא כאילו קיבל עליו שמירתו ונראה שגם הרא"ש שכ' בפסקיו דיש נ"מ גם לרבנן בשומר דהעלוהו מעלה א' ויהי' שלא ברשות דידיה כסתמא דעלמא דלא כתב כך אלא כשהבעל השדה עצמו הוא השומר דאל"כ הוא נגד הסברא דיכניס זה גדישו לשדה חבירו שלא ברשות כלל ויחייב לבעל השדה בשמירתו אבל הטור מפרש בדבריו דלא מוקי להגמרא כן אלא פי' דהגמרא איירי כשבעל השדה יש לו שומר בפני עצמו המשמר בשדה שהרי כתב ואם א"ל שומר השדה כנוס ותגדיש אף ע"פ שלא א"ל בעל השדה כנוס ע"ש ובזה נתיישב התמיהה גדולה שיש להקשות על דברי הטור במ"ש נגד דברי אביו דהרא"ש כתב דאפי' בלא רשות ה"ל לרבנן כאלו נתן רשות והטור כתב דבעינן עכ"פ שיתן השומר רשות להגדיש ובמ"ש ניחא אלא שעדיין ק' למה השמיט הטור דינו דהרא"ש אביו ולפי מה שישבתי בפרישה עוד בע"א א"ש וק"ל:



באר היטב

(ג) המגדיש:    עמ"ש הסמ"ע שיש לחלק בזה בין אם בעל השדה עצמו שומר השדה או שיש לו שומר אחר ומבאר בזה פלוגתת הפוסקים בדין זה עיין שם.







▲ חזור לראש