שולחן ערוך חושן משפט שעח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהי' שוגג בין שהיה אנוס (ודווקא שאינו אנוס גמור כמו שיתבאר). כיצד? נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם:

מפרשים

 

אסור להזיק ממון חבירו כו':    התחיל באיסור וסיים בחיוב תשלומין ללמדינו תרתי אית ביה חדא דאף אם ירצה להזיק ולשלם מ"מ יש איסור בדבר דומיא דגניבה וגזילה וכמ"ש הטור והמחבר לעיל ר"ס שמ"ח ושנ"ט מ"ה תלה הטור כאן איסור נזיקין באיסור גניבה וגזילה ע"ש והשני שחייב בתשלומין ואפי' לא נהנה ואפי' שגג והטעם דאדם מועד לעול' אם לא באונס גדול עפ"ר (הג"ה וכ' נ"י פרק המניח (דף י"ב) הא דאמרי' האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזקין היינו כל דינים האמורים בתלתא בבות דהיינו נזיקין וגזל והשבת אבידה וריבית ואונאה וע"ש ד"מ ר"ס זה):
 

(א) ודוקא שאינו אנוס כו'. הל' מגומגם וכך הל"ל וי"א דוקא שאינו אנוס גמור דמלשון הרמב"ם והמחבר משמע דאין חילוק וכ"כ הרב המגיד דלהרמב"ם אין חילוק:

(ב) שאינו אנוס גמור כו' עיין מ"ש לקמן ריש סי' שפ"ו דנראה דוקא כשהזיק בלא מתכוין אבל מי שמזיק במתכוין אפי' אונס גמור חייב כמו נרדף ששבר את הכלים לקמן סי' ש"פ סעיף ב' וע"ש:
 

(א) אסור:    התחיל באיסור וסיים בחיוב תשלומין ללמדנו דתרתי אית ביה חדא דאף אם ירצה להזיק ולשלם מ"מ יש איסור בדבר דומיא דגניבה וגזילה וכמ"ש בריש סימן שמ"ח ושנ"ט. והשני שחייב בתשלומין אפילו לא נהנה ואפילו שגג דאדם מועד לעולם אם לא באונס גדול. סמ"ע.

(ב) ודוקא:    הלשון מגומגם דהל"ל וי"א דוקא כו' דמלשון הרמב"ם והמחבר משמע דאין חילוק וכ"כ הה"מ דלהרמב"ם אין חילוק ועמ"ש לקמן ריש סימן שפ"ו דנראה דוקא כשהזיק בלא מתכוין אבל מי שמזיק במתכוין אפילו אונס גמור חייב כמו נרדף ששבר את הכלים בסימן ש"פ ס"ג וע"ש. ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש