שולחן ערוך חושן משפט שסט י


שולחן ערוך

מלך שהיו דיניו שכל שלא יתן המס שעל השדה תהיה השדה לנותן המס וברח בעל השדה מפני המס ובא זה ונתן מס שעליה למלך ואכל פירותיה אין זה גזל אלא אוכל פירות ונותן המס עד שיחזרו הבעלים שדין המלך דין הוא כמו שאמרנו:

הגה: וכן הוא חוק המלך שכל מי שימצא בשדה יתן בעד כל בני הבקעה והוא יחזור ויגבה מהם או שיכול לגבות מס השנה מאחד (טור ס"ט):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

תהיה השדה לנותן המס:    פי' בימיהן היו גוף השדות למלך וישראל ועכו"ם היה מנהגם להחזיק בהן לחרוש ולזרען ונותנין כל שנה חוק קצוב מס ממנו למלך ואכזה אמר שאם היה דין המלך שלא יתן מס כו' אין זה גזל ובודאי אם היה גוף השדה של ישראל אז אף אם צריך ליתן מס דבר קצוב למלך אינו יכול להפקיע מידו כל פירותיו בשביל שלא נתן המס:

ונותן המס עד שיחזרו הבעלים כו':    עפ"ר וד"מ שם כתב דכה"ג שגוף השדה של המלך אפי' לקחו הגזבר ונתנו לאחר שיהיה בידו לעולם אין זה גזל דמאחר דגופו של השדה הוא של מלך ולא בא ליד זה כ"א עבור המס והרי לא נתן המס וכאלו לא בא לידו דמי:

וכן הוא חוק המלך כו':    כ"כ הטור והוא מהגמרא וכמ"ש בפרישה ועמ"ש לעיל בסמוך שנ"ל שהוא בכלל מ"ש המחבר בס"ז ז"ל בין שהיה הוא בעל השדה בין שאינו בעל השדה ע"ש:

שכל מי שימצא בשדה יתן בעד בני כל הבקעה כו':    כבר כתבו ג"כ המחבר בס"ז במ"ש שם או כל מי שימצ' בשדה בשעת הגורן הוא יתן המס כו' אלא שלא ביאר שם דהוא יחזור ויגבה כו' אבל פשוט הוא:


ט"ז

באר היטב

(י) המס:    פירוש בימיהן היו גוף השדות למלך וישראל ועובדי כוכבים היה מנהגם להחזיק בהן לחרוש ולזרוע ונותנין בכל שנה חלק קצוב מס מהן למלך וע"ז אמר שאם היה דין המלך כו' אין זה גזל ובודאי אם היה גוף השדה של ישראל אז אף שצריך ליתן מס דבר קצוב למלך א"י להפקיע מידו כל פירותיו בשביל שלא נתן המס. סמ"ע.


(יא) שיחזרו:    ובד"מ כת' דבכה"ג שגוף השדה של המלך אפילו לקחו הגזבר ונתנו לאחר שיהיה בידו לעולם אין זה גזל מאחר דגוף השדה הוא של מלך ולא בא ליד זה כי אם עבור המס והרי לא נתן המס וכאילו לא בא לידו דמי. שם.



קצות החושן

▲ חזור לראש