שולחן ערוך חושן משפט שסב ד
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שסב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
הגוזל והשביח ומכר או הוריש לפני יאוש מה שהשביח הוריש ומה שהשביח מכר וקנה לוקח או יורש את השבח ונוטל דמי השבח מנגזל ומחזיר הגזילה וחוזר הנגזל ונוטל דמי השבח מהגזלן שהרי לא נתיאש וכן אם השביח הלוקח או היורש נוטל השבח מהנגזל:
מפרשים
ומה שהשביח מכר: פי' בזה עדיף כח לוקח ויורש מהגזלן עצמו דהן קנו השבח שנשבח אף שלא נתייאש הנגזל. ובעודו ביד הגזלן לא יקנה הגזלן השבח לסברת הרמב"ם וה"ט דס"ל דתקנה התקינו רבנן בזה ללוקח וליורש משא"כ לרש"י והרא"ש דס"ל דהא דלוקח ויורש זכו בשבח היינו מכח שזכה בו ג"כ הגזלן בכה"ג ואפילו נשבח קודם היאוש ומשום תקנת השבים ועפ"ר:
דמי השבח: כבר כתבתי בסעיף שלפני זה דר"ל אפי' דמי השבח:
ומ"ש שהרי לא נתייאש: קאי אמ"ש ומחזיר הגזיל' וה"ט דלא נתייאש דאלו נתייאש הי' מחזיק בהגזילה עצמה:
וכן אם השביח הלוקח כו': בע"ש כתב דבז' דהשביחו היורש או הלוקח אין הנגזל חוזר על הגזלן שהרי לא הושבחה בידו עכ"ל ולא ידעתי טעם נכון לחלק ביניהן דהרי כאן בשבח שהושבח מאיליה מיירי וכמ"ש בסמוך ס"ט ויכול הנגזל לומר לולי שגזלתני גם בביתי היה נשבח ונהי דתקינו רבנן לשלם להלוקח והיורש השבח. הגזלן עכ"פ צריך להחזיר כאלו הי' נשבח ביד הגזלן לסברת הרמב"ם וצ"ל דס"ל לבעל ע"ש דדוקא כשהושבח' הגזילה בידו דהגזלן ומכרה דאז כבר קיבל הגזלן מהלוקח גם בעד השבח בזה קאמר דחוזר הנגזל ומוציא מגזלן אותן דמי שבח שקיבל משא"כ כשלא נשבח ביד הגזלן והשתא א"ש דכתב המחבר לשון וכן אם השביח הלוקח כו' דקמ"ל דאע"ג דבזה אין הנגזל חוזר על הגזלן דמי השבח אפ"ה הנגזל צריך ליתן להלוקח גם דמי השבח ויפסיד הנגזל דמי השבח מכיסו מיהו כל זה אינו מוכרח והא דכתב "וכן כו' דקמל"ן בזה דאע"ג דלית בזה משום תק"ה דהא לא נשבח ביד הגזלן אפ"ה צריך הנגזל ליתן דמי השבח להלוקח:
(ב) הגוזל והשביח כו' ע' בס' החנוך מצו' קכ"ה:
(ג) הוריש: עיין בספר החנוך מצוה קכ"ה.
(ד) השבח: ר"ל אפילו דמי השבח וכ"ש דמי הקרן. סמ"ע.
(ה) מהנגזל: כת' הע"ש דבזה אין הנגזל חוזר על הגזלן שהרי לא הושבחה בידו והסמ"ע כת' דאינו מוכרח ע"ש.
(ב) וכן אם השביח הלוקח. ז"ל סמ"ע בע"ש כ' דבזה דהשביחו היורש או הלוקח אין הנגזל חוזר על הגזלן שהרי לא הושבחה בידו עכ"ל ולא ידעתי טעם נכון לחלק ביניהן דהרי כאן בשבח שהושבח ממילא מאליה מיירי ויכול הנגזל לומר לולי שגזלתני גם בביתי היה נשבח ונהי דתקנו רבנן לשלם ללוקח ויורש השבח הגזלן עכ"פ צריך להחזיר כאלו היה נשבח ביד הגזלן וע"ש ונראין דברי ע"ש דודאי כל הגזלנים משלמים כשעת הגזילה ובתברא או שתיה משלם כשעת הוצאה מן העולם הכא נמי אם מכרה הגזלן אחר שהושבח משלם כשעה שמוכרה דהוא שעת הוצאה מן העולם כיון דלוקח קונה השבח ולא אתי למיהדר ליה משלם כשעת הוצאה אבל אם לא נשבחת ביד הגזלן ונשבחה ביד הלוקח אינו משלם יותר משעה שגזלה ושעת הוצאה ומ"ש בסמ"ע דיכול הנגזל לומר לולי שגזלתני גם בביתי היה נשבח אתמהה דא"כ גזלן שמכר לאלם בענין דא"א להדורי ליה יצטרך לשלם יותר משעת מכירה ואע"ג דנשבח ביד האלם אח"כ ופשוט הוא דאינו משלם יותר משעת מכירה וכל הגזלנין דמשלמים כשעת הגזילה אמאי לימא ליה הנגזל אילו היה הבהמה בידי היה הולך וגדל עד מאד לכן עיקר כדברי ע"ש: